ארכיון הקטגוריה: הלכה יא – תפילות השבת

א – בטעם שאין אומרים ברכות חול בשבת

בגמרא ברכות כא, א, אמר רב נחמן: "כי הוינן בי רבה בר אבוה, בען מיניה, הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת, מהו שיגמרו? ואמר לן: גומרין כל אותה ברכה". וביארה הגמרא שהטעם לכך כי "גברא בר חיובא הוא, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - תפילות השבת | כתיבת תגובה

ב – שהטועה שסיים תפילתו אף שלא עקר רגליו חוזר לראש

אמנם כתב בשו"ע רסח, ה, על השוכח להזכיר את ברכת השבת: "אם לא עקר רגליו, אע"פ שסיים תפילתו, אינו חוזר אלא לשל שבת". אולם הפנה במ"ב יב, לעיין בשו"ע קיז, ה, שם כתב: "ואם השלים תפילתו ואינו רגיל לומר תחנונים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - תפילות השבת | כתיבת תגובה

ג – המתחיל 'אתה' מחמת שחשב שהוא יום חול (הערה 5)

אם הטועה חשב שהיום חול והתכוון להתחיל בברכת 'אתה חונן' ואמר 'אתה' ומיד אח"כ נזכר שהוא שבת, כתב השו"ע רסח, ג, שיסיים את ברכת 'אתה חונן'. וכ"כ ביבי"א ו, כח, ב. ואילו המ"א ופמ"ג ודה"ח ורוב האחרונים והבא"ח ש"ב תולדות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - תפילות השבת | כתיבת תגובה