ארכיון הקטגוריה: הלכה ה – שיעור היין בכוס של ברכה

א – שיעור רביעית

אלו הדברים שכתבתי בפניני הלכה ברכות י, הערה 11: לרוב ככל הראשונים והאחרונים, שיעור ביצה הוא כשיעור ביצה של ימינו. אמנם אחד מגדולי האחרונים באשכנז, רבי יחזקאל לנדא, בעל ה'נודע ביהודה', מתוך חשבונות שחישב (ע' צל"ח פסחים קטז, ב, וע' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - שיעור היין בכוס של ברכה | כתיבת תגובה

ב – דעות הראשונים מי צריך לשתות מלא לוגמיו

מובא בשם הגאונים (רי"ץ גיאת שערי שמחה ז, טור רעא, יד), שדווקא המקדש צריך לשתות מלא לוגמיו, ואם המקדש לא טעם מלא לוגמיו, אפילו אם אחד השומעים טעם מלא לוגמיו, לא יצאו ידי חובת הקידוש. וכך כתב בה"ג (הלכות קידוש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - שיעור היין בכוס של ברכה | כתיבת תגובה

ג – האם אפשר לקדש על דעת שאדם אחר ישתה מלא לוגמיו

כתב שו"ע רעא, יד: "אם לא טעם המקדש, וטעם אחד מהמסובין כמלא לוגמיו (פי' מלא פיו), יצא; ואין שתיית שנים מצטרפת למלא לוגמיו, ומ"מ מצוה מן המובחר שיטעמו כולם. וי"א דכיוון שבין כולם טעמו כמלא לוגמיו יצאו, דשתיית כולם מצטרפת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - שיעור היין בכוס של ברכה | כתיבת תגובה

ד – האם סומכים על דעת הריטב"א לצרף שתיית כולם

יש סוברים שגם בדיעבד אין סומכים על הריטב"א לצרף שתיית כמה אנשים לכמלא לוגמיו. כך משמע משועה"ר רעא, יד, שלא הזכיר את דעת הריטב"א. וכ"כ בבאו"ה (רעא, יד, 'וי"א'), שמשמע מהשו"ע. וכ"כ למעשה בחזון עובדיה (ח"ב הלכות קידוש הערה יח). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - שיעור היין בכוס של ברכה | כתיבת תגובה