ארכיון הקטגוריה: הלכה ב – גדרי המצווה

א – זמן סעודות השבת

גמרא שבת קיז, ב: "תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש, רבי חידקא, אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו (שמות טז): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה, רבי חידקא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - גדרי המצווה | כתיבת תגובה

ב – צריך לאכול קודם סוף שש שעות

אם התכוון שלא לאכול לשם תענית, אפילו שעה אחת, אסור. כ"כ רש"י (עירובין מא, א), מהרי"ל (תענית יב), מ"א ומ"ב (רפח, א). ואם לא התכוון לשם תענית, ובפועל לא אכל עד סוף שש שעות, בנוסף לכך שלא קיים את הסעודה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - גדרי המצווה | כתיבת תגובה

ג – מי פטור מסעודות שבת

ביאר שועה"ר רפח, ב, בלשונו הבהירה, שרק מי שהאכילה מצערת אותו פטור מלאכול בשבת, "אבל בענין אחר אסור להתענות בשבת אפילו מחמת תשובה וחסידות, אע"פ שיש לו תענוג בתענית זה, אין לו להחליף עונג חכמים שתקנו בג' סעודות בעונג אחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - גדרי המצווה | כתיבת תגובה

ד – טעמי המאכלים

דגים: כתב במ"א רמב, א, בשם האר"י, שצריך לאכול בכל סעודה דגים. וכן מצינו בשבת קיט, א, מעשה ביוסף מוקיר שבת שהתאמץ מאוד לקנות דג לשבת, ובזכות זה נעשה עשיר. ובטעם העניין, כתב בבאו"ה בשם תורת חיים, שהשבת מעין עולם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - גדרי המצווה | כתיבת תגובה