ארכיון הקטגוריה: פרק ט – כללי המלאכות

א – למה נזכרו חריש וקציר בתורה

שמות לד, כא: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". בגמרא ר"ה ט, א, למד רבי עקיבא שפסוק זה עוסק בדיני שמיטה, וכך כתב רש"י בפירושו: "יש מרבותינו אומרים על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, וקציר של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - המצווה בתורה | כתיבת תגובה

ב – האם חצי שיעור אסור מהתורה

ביומא עד, א, נחלקו אמוראים לעניין אכילת איסור, לר' יוחנן חצי שיעור אסור מהתורה, ולריש לקיש אסור מדרבנן. והלכה כר' יוחנן, וכ"כ רש"י, רמב"ם (שביתת עשור ב, ג), מאירי, רבנו ירוחם, שועה"ר, ח"א, ועוד רבים. וכך הדין לעניין שבת לדעת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - המצווה בתורה | כתיבת תגובה

א – הסימוכין לל"ט מלאכות

שבת מט, ב: "הדור יתבי (החכמים שהוזכרו לעיל בעמוד א) וקמיבעיא להו: הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי? אמר להו רבי חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן". ובאר רש"י, שסך המלאכות שנעשו לבניין המשכן היו שלושים ותשע. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן | כתיבת תגובה

ב – האם לומדים אבות ממעשה הקרבנות

לדעת רב האי גאון (אוצה"ג שבת קנז), לומדים את המלאכות האסורות של הכנת הפת מן המלאכות שנעשו עבור המנחות שהקריבו במשכן. ובאגלי טל (פתיחה ז ואילך) כתב שכן דעת הירושלמי (שבת י, ג), שלומד את דרך ההוצאה ממשא אלעזר הכהן, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן | כתיבת תגובה

ג – מהו אב ומהי תולדה

לדעת הרמב"ם (בפירוש המשניות שבת ז, ב), אב מלאכה של 'זורע' כולל בתוכו גם נטיעה והברכה, שכן עניינם אחד, לגדל צמחים. אבל השקיית הצמחים היא תולדה של זורע, שיש לה דמיון לאב המלאכה, שאף היא מסייעת להצמחת הצמחים, אבל אינה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן | כתיבת תגובה

ד – לימוד המלאכות מן המשכן

בשבת צו, ב, שואלים לדעת ר' אליעזר, שסובר שאין חילוק חטאות באיסור מלאכה בשבת, ועל כל המלאכות שעושה חייב חטאת אחת, מה אם כן ההבדל בין אבות לתולדות. ועונים שם: דהוות במשכן חשיבה אב (אבל אין שום הבדל הלכתי), ונחלקו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן | כתיבת תגובה

ה – המשמעות להלכה בין אב לתולדה

ערוה"ש רמב, י: "…ולדעת רבותינו בעלי התוס' (שבת עג, ב, ד"ה 'משום זורע') יש סברא שיש חילוק לעניין התראה, שצריך להתרות על התולדה דווקא משום האב. ואם כן יש נפקא מינה גדולה בין אב לתולדה… אמנם התוס' בעצמם נסתפקו בזה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן | כתיבת תגובה

א(1) – על פי מה נקבע מה רגיל ומה שינוי

שבת צב, א: "אמר רב משום רבי חייא: המוציא משאוי בשבת על ראשו – חייב חטאת, שכן אנשי הוצל עושין כן (נושאים על ראשם כדי מים ויין בלא לאוחזם ביד). ואנשי הוצל רובא דעלמא? אלא, אי איתמר הכי איתמר: אמר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים | כתיבת תגובה

א(2) – חרישה על ידי רגל של ספסל

לרוה"פ הגורר ספסל ועושה חריץ, נחשב חורש כלאחר יד, כי החרישה נעשית בכלי חרישה ולא בכלים אחרים. אמנם לר"א בן הרמב"ם דעת יחיד שהגורר ספסל אינו נחשב חורש כלאחר יד. כמובא להלן יט, 2. ומ"מ כך ההלכה שאם עשה המלאכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים | כתיבת תגובה

ב – מלאכה בשמאל ובעוד צורות

קשה להגדיר במדויק את הגבול בין עשיית מלאכה כדרכה לשינוי. ולכן נזכיר עוד דוגמאות לשינוי, ומהן נסיק לשאר המקרים. למדנו בכתיבה שהכותב בשמאל נחשב בשינוי, כמבואר להלן יח, ב. ושם כתבתי שאם הקליד בגב אצבעו נחשב שינוי. (ואמנם בארח"ש ל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים | כתיבת תגובה