ארכיון הקטגוריה: פרק ט – כללי המלאכות

א – המצווה בתורה

א,א – למה נזכרו חריש וקציר בתורה שמות לד, כא: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". בגמרא ר"ה ט, א, למד רבי עקיבא שפסוק זה עוסק בדיני שמיטה, וכך כתב רש"י בפירושו: "יש מרבותינו אומרים על חריש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ב – ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן

ב,א – הסימוכין לל"ט מלאכות שבת מט, ב: "הדור יתבי (החכמים שהוזכרו לעיל בעמוד א) וקמיבעיא להו: הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי? אמר להו רבי חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן". ובאר רש"י, שסך המלאכות שנעשו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ג – איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים

ג,א(1) – על פי מה נקבע מה רגיל ומה שינוי שבת צב, א: "אמר רב משום רבי חייא: המוציא משאוי בשבת על ראשו – חייב חטאת, שכן אנשי הוצל עושין כן (נושאים על ראשם כדי מים ויין בלא לאוחזם ביד). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ד – יסוד גזרות ותקנות חכמים בשבת

ד,א – התפשטות הארת המשכן לכל העולם ספרא אמור יג, יב: "אמר רבי אוורדימס (אבדימי) ברבי יוסי וכי מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מיכן וראש השנה ויום הכיפורים מיכן? אלא ללמד שכל מי שהוא מוציא לקט שכחה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ה – דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

ה,א – מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון בדבר שאין מתכוון ביצה כג, א: "משנה: רבי יהודה אומר: אין מקרדין את הבהמה ביום טוב, מפני שעושה חבורה, אבל מקרצפין. וחכמים אומרים: אין מקרדין, אף לא מקרצפין. גמרא:… תנו רבנן: איזהו קרוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ו – מלאכה שאינה צריכה לגופה

ו,א – מלאכת מחשבת נאמר במשכן (שמות לה, לג): "לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת", ולמדו מזה חכמים, שכשם שמלאכת המשכן היתה מתוך מחשבה וכוונה, וכדרך עשיית המלאכה, ולשם תיקון ולא קלקול, ולשם קיום ולא לזמן קצר, כך חיוב מלאכת שבת הוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ז – מקלקל

ז,א – הרחבות בדין מקלקל ועיין להלן יח, ג, במחיקה של קלקול באכילת עוגה שיש עליה אותיות, וקריעת שקיות מאכל שיש עליהן אותיות. לדעת רוב הראשונים אם התיקון יותר על הקלקול, או שמקובל לעשות קלקול כזה, כגון שוחט בהמה, שאף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ט – גרמא

ט,א – היתר גרמא למדנו במשנה (שבת קכ, א): "ועושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאין בין ריקנים, בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור, והן מתבקעין ומכבין את הדליקה". … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

י – ילדים וגוים ובעלי חיים

י,א – שביתת עבד וגר תושב כתבתי כדעת סתם בשו"ע שד, א, שהיא דעת רשב"א, סמ"ג, תרומה, והגהות מרדכי וטור, שאסור מהתורה לכל ישראל לומר לעבד שלא קיבל עליו מצוות לעשות מלאכה. אמנם כתב בשו"ע שיש חולקים לגבי עבד שלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

יא – 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול

יא,א – ארבע דעות ישנן בדין היתר 'שבות' על ידי גוי והלכה למעשה עירובין סז, ב: "ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה (רש"י: "שהיו רוצין למולו והחמו לו חמין מבערב ונשפכו היום"), אמר להו רבה: נייתו ליה חמימי מגו ביתאי. אמר ליה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה