ארכיון הקטגוריה: הלכה ט – גרמא

א – היתר גרמא

למדנו במשנה (שבת קכ, א): "ועושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאין בין ריקנים, בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור, והן מתבקעין ומכבין את הדליקה". ומבואר בגמרא (שם קכ, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ב – האם ההיתר לכתחילה או בדיעבד בשבת וביו"ט

כתב המרדכי (סי' שצט) בשם רבנו יואל, שגרם כיבוי אינו מותר לכתחילה אפילו ביום טוב אלא במקום הפסד. וכ"כ או"ז (ח"ב כח), וכך דעת מ"א תקיד, י. ולכך נוטה חזו"א. ומתוס' ביצה כב, א, והרא"ש ביצה ב, יז, יוצא שביום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ג – דין גרמא – כוח ראשון וכוח שני

גם בשאר איסורים יש חילוק בין מעשה לגרמא: סנהדרין עז, ב: "אמר רב פפא: האי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא דמיא (כפת את חבירו והפנה את מרוצת המים עליו) – גירי דידיה הוא, ומיחייב (חיציו שלו הם וחייב). הני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ד – בביאור מחלוקת רש"י ורמ"ה

ונלענ"ד שאין מחלוקת רש"י והרמ"ה קוטבית, שכן מן הסתם גם הרמ"ה יודה שאחר שיעברו המים מרחק של מאה ק"מ הפעלת המוכני תחשב כוח שני, ומן הסתם גם בעשרה ק"מ יודה, ואולי גם בק"מ, ואולי אף במאה מטר, ואם כן כל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ה – גבול כוח ראשון וכוח שני

סנהדרין עז, ב: "ואמר רב פפא: זרק צרור למעלה, והלכה לצדדין והרגה – חייב. אמר ליה מר בר רב אשי לרב פפא: מאי טעמא – משום דכחו הוא, אי כחו – תיזיל לעיל (תמשיך לעוף כלפי מעלה)!  ואי לאו כחו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ו – בהבדל בין הסרת סכר וזריקת דבר ויריית חץ

לגבי יריית חץ לא מצינו כוח שני, ולהיפך, כשרוצים לומר שזו פעולתו אומרים "גירי דידיה" (סנהדרין עז, ב). שיריית חץ וזריקת אבן נחשבים כדבר אחד, שאין בהם כוח שני. לעומת זאת במים הזורמים בעקבות פתיחת סכר מצינו כוח שני (ע' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ז – הגדרת גרמא

הכלל המרכזי הוא שכל פעולה שנעשית בכוח שני היא גרמא, וכוח ראשון נהפך לכוח שני בכמה אופנים: האחד, על ידי מרחק, כגון בפתיחת הסכר (וכפי שהסברתי גם רמ"ה יודה שבמרחק מסוים ואילך הוא כוח שני). השני, על ידי זמן, וגם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ח – כוונת האדם משפיעה האם יחשב גרמא

וצריך להוסיף כלל חשוב, שפעמים שכוונת האדם קובעת אם הדבר יחשב למלאכה אסורה או היתר, וכפי שלמדנו לעיל ט, ה, ט,לגבי קטימת ענף ריחני, או מילוי מים קרים בתוך מיחם. וכפי שנלמד בהמשך, שמלאכות שדרך עשייתן בגרמא כמו זורה אינן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

ט – מלאכות שדרך עשייתן בגרמא אסורות מהתורה

בבא קמא ס, א, לשון רב אשי: "כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו (שחייב) – הני מילי לענין שבת, דמלאכת מחשבת אסרה תורה, אבל הכא (שהבעיר אש והרוח ליבתה אותה) גרמא בעלמא הוא, וגרמא בנזקין פטור". הרי שלגבי שבת כל שהוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה

י – גם כאשר מחשבתו לגרום לעשיית המלאכה זה גרמא

עיין להלן (בהרחבות יב, א), שלדעת המ"א, הואיל ולא היתה טחינה ברחיים של מים במשכן, הטוחן ברחיים של מים – פטור. ולדעת אבן העוזר ודעימיה – חייב. ויש שרצו ללמוד מדעת אבן העוזר, שטעם החיוב מפני שנתקיימה מחשבתו לטחון. וממילא, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמא, הלכה ט - גרמא | כתיבת תגובה