ארכיון הקטגוריה: הלכה יא – 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול

א – ארבע דעות ישנן בדין היתר 'שבות' על ידי גוי והלכה למעשה

עירובין סז, ב: "ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה (רש"י: "שהיו רוצין למולו והחמו לו חמין מבערב ונשפכו היום"), אמר להו רבה: נייתו ליה חמימי מגו ביתאי. אמר ליה אביי: והא לא ערבינן! – אמר ליה: נסמוך אשיתוף. – אמר ליה: הא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ב – האם יש כללים בדינים אלו

כתב המגיד משנה (שבת ו, ט) "שאין מדמין דבר לדבר בענייני השבותים, ואין לך בם להתיר אלא מה שהתירו חכמים, ולגבי מילה לא התירו שבות גמור ולגבי לוקח בית בארץ ישראל התירו". וכן מצינו שהתירו במקום צער לפתוח מוגלה בשבת, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ג – שבות דשבות על ידי ישראל

יש אומרים ששבות דשבות על ידי ישראל אסור, הואיל וכל ההיתר הוא דווקא כשהגוי עושה את המעשה ולא היהודי, כמבואר בעירובין סז, ב. וכך דעת פמ"ג שז א"א ז; שו"ת מהר"ם שיק (או"ח ריש קכא); כה"ח שז, נב; שו"ת משנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ד – להחשיב שינוי כשבות

גם לדעה המחמירה, רבים סוברים שאיסור דרבנן של שינוי נחשב איסור קל כמו אמירה לגוי (מ"א שז, ז), ולכן התירו לצורך מצווה לטלטל בשינוי בכרמלית תעודת זהות, במקום שהשלטונות מחייבים ללכת עמה. וחלק מהפוסקים שהובאו בסעיף הקודם הקילו בזה. עוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ה – שבות דשבות על ידי גוי במלאכה דאורייתא בשינוי

כתב מ"א והובא במ"ב שמ, ג, שאשה ששכחה ליטול ציפורניה בערב שבת, והיא צריכה לטבול, תאמר לנכרית ליטול אותן ביד, שאז הוא שבות דשבות לצורך מצווה. (ובדיעבד אף התירו שתיטול בכלי). וכ"כ בשעה"צ תקפו, קח, שמותר לבקש מגוי לתקן שופר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ו – האם שניים שעשאוה נחשב שבות

לדעת האלף לך שלמה קמד, אין זה נחשב שבות, כי הפטור הוא רק מדיני אדם, מפני שכל אחד שליח של חבירו ואין שליח לדבר עבירה. אבל יש בזה איסור תורה וחייב בדיני שמים. וכ"כ בשש"כ ל, הערה מט, בשם ארחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ז – האם משאצל"ג נחשבת שבות

לדעת הרמב"ם מלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מהתורה, ויש סוברים שכך דעת שו"ע (תבואות שמ"ש לג). ויש שהסבירו שאף לדעת ר"ש שפוטר, הכוונה שפטור מחטאת, אבל גם הוא מודה שמשאצל"ג אסורה מהתורה. אולם רוב הפוסקים סוברים שאיסור משאצל"ג דרבנן, ולכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ח – לצורך מה הותר שבות דשבות

להלכה התירו הפוסקים 'שבות דשבות' לא רק כדי לקיים מצוות גדולות, אלא גם כדי להגיד קדיש (שו"ת האלף לך שלמה קמו), להתפלל במניין (מהר"ם בריסק ח"ב, סד – סו; שש"כ ח"א, מ, ז), בשביל שיעור תורה (שש"כ שם), ואפילו כדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

ט – האם בשלושה שבותים יותר קל

מכמה פוסקים משמע שבשלושה שבותים אפשר להקל אפילו שלא לצורך מצווה. שכ"כ הרדב"ז ד, קלא, לעניין קינוח הפה לאחר אכילת פירות הצובעים. והקל משום שלושה שבותים: א) שאינו דרך צביעה, ב) אינו מתכוון, ג) מקלקל. וז"ל: "וכיון דאיכא תלת לטיבותא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה

י – אמירה לגוי שיאמר לגוי האם שבות דשבות

כתב במ"ב שז, כד, בפשטות שאם הוא אומר לגוי אחד שיאמר לחבירו שיעשה מלאכה דאורייתא, עדיין הוא נחשב 'שבות' אחד, שכך דעת עבודת הגרשוני. ובחוות יאיר סי' נג, מצדד להקל בזה. ובספר החיים כתב שבמקום הפסד גדול יש לסמוך על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, שבות ושבות דשבות לצורך מצווה | כתיבת תגובה