ארכיון הקטגוריה: פרק יא – בורר

א – מדוע יש ארבע מלאכות בבורר

יש לתמוה, מדוע מלאכת בורר נחלקה לארבע מלאכות ואילו לגבי מלאכת זורע לא מנו גם מלאכת נוטע. ובאר הרא"ה (שבת עג, ב) שארבע המלאכות הללו נצרכו בעשיית הפת, ואילו בנטיעה, בכל פעם צריכים רק מלאכה אחת: או זריעה או נטיעה.

פורסם בקטגוריה הלכה א - ארבע המלאכות הקשורות למלאכת 'בורר' | כתיבת תגובה

ב – בגדר החיוב של מלאכת בורר

קושייה חזקה מתעוררת על מלאכת בורר: האופן שבו אסור לברור, הוא כאשר מוציאים את הפסולת מן האוכל. אבל מטרתו של הבורר, הרי אינה להשתמש בפסולת שהוציא, אלא באוכל שנשאר. לכאורה זו מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואם כן מדוע חייבים עליה? … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - ארבע המלאכות הקשורות למלאכת 'בורר' | כתיבת תגובה

ג – בטעם מלאכת בורר

מכך שמלאכת בורר מורכבת מארבע מלאכות: דש, זורה, בורר ומרקד, יש ללמוד שעניין הבירור, להבדיל הטוב מהרע, הוא תהליך ארוך שמורכב מכמה שלבים. וזוהי אחת המלאכות המרכזיות שהוטלו על האדם, להפריד הטוב מהרע (ולפני חטא אדה"ר לדברי הרמב"ם במו"נ הבירור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - ארבע המלאכות הקשורות למלאכת 'בורר' | כתיבת תגובה

א – בטעם שלושת הכללים

שלושה כללים נאמרו בדין בורר, שאם אחד מהם קיים הרי זה אסור מהתורה, ואם שלושתם אינם קיימים, אין כאן מלאכת בורר אלא כך היא דרך אכילה. ונבאר טעם רוחני לשלושת הכללים: א) הבורר נוטל את הפסולת. שכן עיקר הבירור בהוצאת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך אכילה מותר ודרך מלאכה אסור | כתיבת תגובה

ב – הערה 1 – ביסודות איסור בורר

גמ' שבת עד, א: "היו לפניו מיני אוכלין בורר ואוכל, בורר ומניח, ולא יברור, ואם בירר חייב חטאת". ונחלקו האמוראים בביאור ברייתא זו: לרב יוסף מותר לברור ביד ואסור בכלי (בקנון ותמחוי האיסור מדרבנן, ובנפה וכברה האיסור מדאורייתא). לרב המנונא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך אכילה מותר ודרך מלאכה אסור | כתיבת תגובה

ג – הדעות המקילות בתנאים הללו

כפי שכתבתי בהערה 1, יש מהראשונים שחלקו על שניים מהתנאים: לעניין פסולת מתוך אוכל, דעת כמה מהראשונים שאם הוא בורר ביד לאלתר – מותר (תוס', רי"ד בספר המכריע, השלמה בשם הרא"ש מלוניל, רשב"א, טור). וכפי הנראה סברתם כפי שכתב רש"י … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך אכילה מותר ודרך מלאכה אסור | כתיבת תגובה

א – פרטי דינים בהפרדת אוכל מאוכל

כתב באיל משולש פ"ג, כי לדעת ריש"א ועוד פוסקים חלקי עוף שונים, כגון שוקיים, חזה וכנפיים נחשבים מין אחד, ולרשז"א הם שני מינים. והובא בארח"ש ג, לג. ומפמ"ג שיט, מ"ז ב, משמע, שמי ששונא אחד מחלקי העוף, ואין שם מי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שני מיני מאכלים מעורבים | כתיבת תגובה

א – בגדרי תערובת

כפי שכתבתי האיסור הוא רק כשיש תערובת. ומה שכתבתי לגבי חתיכות בשר גדולות שבמרק, וכן כופתאות וביצים שבמרק, הכוונה בסיר רגיל, וק"ו בצלחת, אבל בסיר גדול שיש בו חתיכות בשר גדולות וביצים, שייך בו דין בורר. ועיין בארחות שבת ג, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - האיסור רק בתערובת | כתיבת תגובה

א – הערה 5 – בדעת החזו"א

כפי שכתבתי בהערה, אין הלכה כחזו"א (או"ח נג, ונד, ג) שסובר שכל שדעתו על הוצאת הפסולת, אף שהוציא עמה מעט אוכל, עובר באיסור. שדבריו מנוגדים לדברי כל האחרונים שהתירו להוציא חרק מהמשקה עם מעט משקה, ומהם: ט"ז תקו, ג; מ"ב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - איסור הוצאת פסולת מתוך אוכל | כתיבת תגובה

ב – הסרת תווית

יש אומרים שאסור להסיר תווית המודבקת על החלה אלא אם כן יטול אותה עם מעט חלה, שכן הם נחשבים מעורבים במקום הדיבוק. וגם החזו"א יודה, שאם ירד עם התווית מעט מהחלה, אין בזה בורר, משום שמקום התערובות הוא רק במקום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - איסור הוצאת פסולת מתוך אוכל | כתיבת תגובה