ארכיון הקטגוריה: הלכה ח – הסרת קליפות וגרעינים

א – יסוד ההיתר לקלף מאכל

כתבתי שטעם ההיתר לקלף פירות מפני שכך דרך אכילתם. וכ"כ בבאו"ה שכא, יט, 'לקלוף'. וזה ההסבר העיקרי. וכ"כ בשש"כ ג, לג. ובבאו"ה שיט, ד, ד"ה 'מתוך אוכל', ביאר באופן שונה: א' שכל שהוא לאלתר אין שם פסולת על הקליפה אלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ח - הסרת קליפות וגרעינים | כתיבת תגובה

ב – הוצאת גלעין מתוך הפרי

כתב במ"ב שכא, פד, שמותר להוציא את הגלעינים מתוך הפירות כדי לאוכלם לאלתר, אבל לאחר זמן יש בזה איסור בורר. החזו"א נד, ה, מחמיר שלא להסיר את הגלעין בלא שיאחז ביד השנייה את הפרי. ורוה"פ והמ"ב ובא"ח ש"ש בשלח יא, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ח - הסרת קליפות וגרעינים | כתיבת תגובה

ג – קילוף פרי שקליפתו דקה מאוד

במנו"א ח"ב ז, יב, כתב, שלכל הדעות מותר לקלף פרי שקליפתו דקה מאוד ודבוקה לפרי, כמֵלון ומנגו, לצורך אכילה שלאחר זמן, הואיל ויחד עם הקליפה יורד גם פרי, והרי הוא כחותך פרי לשניים. ונראה שלחזו"א נד, ג, אסור.

פורסם בקטגוריה הלכה ח - הסרת קליפות וגרעינים | כתיבת תגובה

ד – הסרת עור של עוף

בספר איל משולש ו, הערה נה, כתב בשם הרב אלישיב, שמי שאינו אוהב לאכול עור של עוף, אסור להסירו (מדרבנן) כדי להניח. אולם כדי לאכול מיד מותר, כדין שאר קליפות. ובאג"מ ח"ד עד, בורר ח, התיר אפילו להניח, הואיל והעור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ח - הסרת קליפות וגרעינים | כתיבת תגובה