ארכיון הקטגוריה: הלכה ה – סיכת שמנים ובשמים ומריחת קרמים ומשחות

א – לתת ריח טוב בגוף

כתבתי שטעם ההיתר משום שהריח טפל לגוף, ואף שלא ראיתי זאת במפורש. בחכם צבי צב, הוכיח מהגמרא ש"לא שייך אולודי ריחא בבשר אדם", ונראה שהביאור כי הריח טפל לגמרי לגוף, ולכן אין זה נחשב שהוא מוליד בו דבר חדש. ובשו"ת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - סיכת שמנים ובשמים ומריחת קרמים ומשחות | כתיבת תגובה

ב – לבשם מי רחצה

עיין במ"ב קכח, כג, שהביא את דעת המ"א והט"ז שאסרו לתת שמן מבושם במים שנוטלים בהם הכהנים את ידיהם, כי מולידים ריח במים. ולדעת א"ר וחכם צבי, מותר, שהשמן עצמו מעורב במים וממנו הריח, ואין שם מוליד. ולמסקנה כתב במ"ב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - סיכת שמנים ובשמים ומריחת קרמים ומשחות | כתיבת תגובה

ג – הרחבה בעניין ממרח על הגוף

כתב בשו"ע שטז, יא: "לא ישפשף ברגליו רוק שעל גבי קרקע משום דמשווה גומות". וכתב מ"א כד: "משמע דעל גבי רצפה שרי לדברי המתירין כיבוד במרוצף… וכן בירושלמי. ועל גבי ספסל לכולי עלמא שרי. וצריך עיון, דליתסר משום מירוח עצמו? … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - סיכת שמנים ובשמים ומריחת קרמים ומשחות | כתיבת תגובה

ד – סיכת שמן לצורך רפואי

עיין להלן בפרק כח, ד-ה, ובהרחבות.

פורסם בקטגוריה הלכה ה - סיכת שמנים ובשמים ומריחת קרמים ומשחות | כתיבת תגובה