ארכיון הקטגוריה: פרק יט – מלאכות שבצומח

א – העושה גומא בשדה – חורש, בבית – בונה

שבת עג, ב: "אמר רב ששת: היתה לו גבשושית ונטלה, בבית – חייב משום בונה, בשדה – חייב משום חורש. אמר רבא: היתה לו גומה וטממה, בבית – חייב משום בונה, בשדה – משום חורש". כתב באגלי טל חורש ס"ק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - חורש | כתיבת תגובה

ב – כשאין לו תועלת בגומא או בחריץ – מלאכה שאינה צריכה לגופה

אמנם אם אין לו תועלת כלל בגומא, בין במקום הראוי לזריעה ובין במקום הראוי לבנייה, הרי זה בגדר מלאכה שאינה צריכה לגופה, שלדעת חכמים אסורה מדרבנן ולר' יהודה מדאורייתא. ואם הגומא מקלקלת לו, הרי שגם לר' יהודה האיסור מדרבנן בלבד. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - חורש | כתיבת תגובה

ג – כשהגומא או החריץ מקלקלים האיסור דרבנן

ומכאן שאם המקום מיועד לשביל, והחריץ מזיק לו, עשיית החריץ או הגומא אסורה מדרבנן. ואם הדבר נעשה כלאחר יד (בשינוי) והוא גם מקלקל, כגון שהוא גורר חפץ שבוודאי יעשה חריץ במקום שהחריץ מזיק, הרי שהוא פסיק רישא בתרי דרבנן דלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - חורש | כתיבת תגובה

ד – החורש בפסיק רישא בקרקע של חבירו או הפקר

שבת קג, א: "המנכש והמקרסם והמזרד. תנו רבנן: התולש עולשין, והמזרד זרדים, אם לאכילה – כגרוגרת, אם לבהמה – כמלא פי הגדי, אם להיסק – כדי לבשל ביצה קלה, אם לייפות את הקרקע – כל שהן. אטו כולהו לא ליפות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - חורש | כתיבת תגובה

ה – העושה חריץ במקום שראוי לזריעה אבל החריץ מזיק לו

עשה חריץ בקרקע שראויה לזריעה, אבל החריץ מזיק לו, כגון שאינו טוב לצמחים ששם, או שעשה בור גדול מדי שמזיק להשקייה ואינו מועיל כלל לנטיעה, או שעשה חריץ שגורם למים שבגומא לצאת לאיבוד. נחלקו הפוסקים אם יש בזה איסור חרישה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - חורש | כתיבת תגובה

א – איסור גרירה כאשר יש ודאות שייעשה חריץ

אם הגרירה בוודאי תעשה חריץ במקום הראוי לזריעה – האיסור משום 'חורש'. ואם בחצר או בתוך סוכה או אוהל, במקום שאינו ראוי לזריעה, האיסור משום 'בונה' (שאפשר מתוך החריץ לעשות יסוד). ולגרור דבר כבד מאוד על גבי חצר מרוצפת, אסור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - גרירת חפצים והסעת עגלה | כתיבת תגובה

ב – בגדרי איסור פסיק רישא בהקשר לגרירת רהיטים

בהרבה מקרים גרירת רהיט שבוודאי תיצור חריץ בקרקע היא 'פסיק רישא' דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ובזה לדעת הרבה פוסקים מותר (עיין לעיל ט, ה, ו). שכן יש בזה שני צירופים להיתר: האחד, שבפסיק רישא דלא ניחא ליה דעת הערוך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - גרירת חפצים והסעת עגלה | כתיבת תגובה

ג – ההיתר להטות עגלה על קרקע

במשנה ביצה כג, ב: "עגלה של קטן… ונטלת בשבת ואינה נגררת אלא על גבי כלים. ר' יהודה אומר: כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת". ובגמרא מבואר ששתי הדעות אליבא דר' יהודה האוסר לגרור מיטה, כסא וספסל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - גרירת חפצים והסעת עגלה | כתיבת תגובה

א – בגדרי זורע

מלאכת זורע היא מלאכה מיוחדת שמתקיימת בגרמא, שהרי בשבת עדיין לא יגדל כלום, מפני שהזרעים עתידים להשתרש לאחר כמה ימים, אלא שהואיל וכך דרך המלאכה, העושה אותה כדרכה חייב. ואם זרע בשבת וקודם ההשרשה הוציא את הזרעים מהאדמה, לדעת הרש"ש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - זורע | כתיבת תגובה

ב – נראה שגידולי מים אסורים מהתורה

כתבתי בהערה 4 שנראה שהזורע בגידולי מים בכלי שאינו נקוב, עובר באיסור תורה, שכך דרכו. וזאת למרות שבשבט הלוי א, עא, תלה דינם במחלוקת הנזכרת, האם הזורע בעציץ שאינו נקוב עובר באיסור תורה.

פורסם בקטגוריה הלכה ג - זורע | כתיבת תגובה