ארכיון הקטגוריה: פרק כ – בעלי חיים

א – איסור מחמר ושביתת בהמה

איסור עשיית מלאכה בבהמה אינו מכלל ל"ט מלאכות, ולכן העובר עליו אינו נענש בסקילה. ואף שבנוסף לעשה יש בו גם לאו, אין לוקים עליו, הואיל והלאו נאמר יחד עם האיסור לעשות מלאכה שחייבים עליו מיתה, ואם כן הוא לאו שניתן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שביתת בעלי חיים | כתיבת תגובה

ב – בהמה שכורה

אסור ליהודי להשכיר בהמתו לגוי שיעשה בה מלאכה בשבת (שו"ע רמו, ג). ששכירות אינה קונה, ואם כן הבהמה נשארת של היהודי והוא מצווה על שביתתה. ואם היהודי שכר בהמה מגוי, לכאורה היא נשארת של הגוי, ואין איסור שתעשה מלאכה, כל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שביתת בעלי חיים | כתיבת תגובה

ג – בהמה שעושה מלאכה שלא לתועלת בעליה

למ"ב שה, עח, אסור לבעל הבהמה להסכים שגוי יעשה מלאכה בבהמתו גם כאשר אין לו שום טובת הנאה מזה. ובבאו"ה שה, כג, 'אע"פ', הביא מדברי הגר"א שסובר שאם אין לבעלים טובת הנאה, אין איסור שהגוי יעשה בה מלאכה. ונחלקו במשמעות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שביתת בעלי חיים | כתיבת תגובה

ד – מחמר באיסורים דרבנן

נחלקו בזה הפוסקים. בשבת קנג, ב, מבואר שכל דבר שבחבירו פטור אבל אסור בבהמתו מותר לכתחילה. וכך מבואר בדברי הר"ן שם. וכ"כ מ"א שה, ו. ומנגד בפסחים סו, ב, למדנו שהתירו חכמים להביא סכין לשחיטה כלאחר יד, באופן שתוחבים אותו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שביתת בעלי חיים | כתיבת תגובה

ה – שביתת בהמה ביום טוב

אף שהרמ"א רמו, ג, כתב, שאין אדם מצווה על שביתת בהמתו ביו"ט, וכ"כ לבוש, ב"ח, ט"ז וא"ר. מ"מ דעת רש"ל והגר"א לאסור. וגם הב"י בסי' תצה הביא בזה מחלוקת ראשונים ונטה לאסור. וכ"כ במ"ב רמו, יט. וכן מובא בכה"ח רמו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שביתת בעלי חיים | כתיבת תגובה

ו – אם הגוי לא החזיר את הבהמה יפקיר אותה

כך כתבתי, ואמנם בשו"ע רמו, ג, הזכיר עוד עצה, שיאמר: "בהמתי קנויה להאינו יהודי". אבל כתב במ"ב טז, שלדעת מ"א צריך לומר זאת בפני הגוי, ורק אז חצרו קונה לו. אבל שלא בפניו לא קנאה. ואפילו לזכות על ידי אחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שביתת בעלי חיים | כתיבת תגובה

ז – טעם לגזירת חכמים שלא להשתמש בבהמה

הוספתי את טעם הירושלמי (ביצה פ"ה ה"ב), ששימוש בבהמה אף שאין בו מלאכה מל"ט מלאכות, אסור משום שביתת בהמתו. ואמנם בבבלי ביצה לו, ב, מבואר שזו גזירה שמא יקטוף זמורה, אלא שיש מקום לבאר שהיסוד הרוחני של האיסור הוא כדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שביתת בעלי חיים | כתיבת תגובה

א – פעמון פקוק האם נחשב משא ודין דיסקית של כלב

מבואר בגמרא שבת נד, ב, שאסור להוציא לרשות הרבים חמור שפעמון פקוק לצווארו, מפני שהוא נראה כמוליכו לחינגא. רש"י: "לשוק למכור, ותולין לו זוג לנאותו". ומשמע מזה שהפעמון אינו נחשב משא, למרות שהוא פקוק ואינו משמש לכלום. וכ"כ תוספות 'משום', … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - במה בהמה יוצאת ובמה אינה יוצאת | כתיבת תגובה

ב – כלב נחייה

בארח"ש לא, יז, החמיר שלא יצא העיוור עם הרצועה של כלב הנחייה שלו, מפני שרצועה זו לא נועדה לשמירת הכלב אלא להנחיית העיוור. וסמכו דבריהם על המובא בשש"כ יח, סוף הערה סב, בשם רשז"א, שאם השרשרת נועדה רק לשמש את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - במה בהמה יוצאת ובמה אינה יוצאת | כתיבת תגובה

א – זריקת חיטים בשבת שירה

כתב מ"א שכד, ז: "יש נוהגין לתת חטין בשבת שירה לפני העופות, ואינו נכון, שהרי אין מזונותן עליך". וכ"כ מ"ב לא. ובערוה"ש ג, ישב המנהג, "שהרי אין אנו טורחים בשבילם אלא בשבילנו, דמרגלא בפי ההמון שהעופות אמרו שירה על הים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - האכלת בהמות וחיות | כתיבת תגובה