ארכיון הקטגוריה: הלכה א – המצווה לשמור על צביון השבת כיום מנוחה

א – יסוד ההלכות הקשורות בצביון השבת בציווי לשבות

נצטווינו לשבות ביום השבת, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר". וכן נאמר (שמות לא, טו): "שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה'". בפשטות משמע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - המצווה לשמור על צביון השבת כיום מנוחה | כתיבת תגובה

ב – עובדין דחול

יסוד דין עובדין דחול הוא ממה שלמדנו בישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ודברי הגמרא שבת קיג, א: "וְכִבַּדְתּוֹ – שלא יהא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - המצווה לשמור על צביון השבת כיום מנוחה | כתיבת תגובה

ג – עובדין דחול לעומת סייגי חכמים

מצד אחד איסור עובדין דחול חמור יותר משאר איסורי דרבנן, שיסודו בדברי הנביאים, ומקורו במצוות עשה לשבות, ועניינו לבטא את צביון השבת. אולם מנגד יש בו צד שהוא קל יותר מאיסורי חכמים, שהוא מותר לצורך מצווה. ועיין להלן כב, ו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - המצווה לשמור על צביון השבת כיום מנוחה | כתיבת תגובה