ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – מוקצה מחמת גופו

א – ענפים ועשבים מחוברים

ענף מחובר הוא מוקצה, ורק אם יעשה בו מעשה, כמו לחברו לדלי כדי לשאוב מן הבאר, אינו מוקצה (שבת קכה, ב, מ"ב שח, פא). וכ"כ במ"ב שלו, כד, שעשבים מחוברים מוקצה, ואם נתלשו ונדבקו לנעליו, אסור להסירם בידיים. ולכאורה יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - מוקצה מחמת גופו | כתיבת תגובה

ב – שיירי מאכלים שהושלכו לאשפה

אמר רשז"א (שש"כ כ, הערה צו, והערה צג), שאם האשפה מטונפת עד שסולדים להוציא את שיירי המאכלים מתוכה, למרות ששיירי המאכלים מצד עצמם עדיין ראויים לכלב, נעשו מוקצה, כי מבחינת האדם נפסלו לגמרי.

פורסם בקטגוריה הלכה ג - מוקצה מחמת גופו | כתיבת תגובה

ג – טלטול פסולת שבטלה לדבר שמותר בטלטול

שבת קמב, ב: "תנן: הבורר קטנית ביום טוב… ובית הלל אומרים: בורר (את הפסולת מן האוכל) כדרכו בחיקו ובתמחוי. ותניא, אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים – שהאוכל מרובה על הפסולת, אבל פסולת מרובה על האוכל – דברי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - מוקצה מחמת גופו | כתיבת תגובה