ארכיון הקטגוריה: הלכה יא – איסור לבטל כלי מהיכנו

א – טעם לאיסור ביטול כלי מהיכנו

הטעם העיקרי לאיסור לבטל כלי מהיכנו, מפני שהוא כסותר את הכלי, וכ"כ רש"י שבת קכח, ב, 'והא קמבטל', והרמב"ם כה, כג. עוד פירוש, שהוא כקובע לו מקום ומחברו בטיט ודומה לבונה (רש"י שבת מב, ב, 'כלי תחת הנר' והמאירי). פירוש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - איסור לבטל כלי מהיכנו | כתיבת תגובה

ב – מוקצה שאין בו חשיבות אינו מבטל כלי מהיכנו

כאשר האיסור שנופל לתוך הכלי אין בו חשיבות, כמו ניצוצות ומעט אפר שנותר מהם, אין הוא הופך את הכלי למוקצה, וממילא מותר להניח את הכלי כדי לקלוט את הניצוצות, כי אין מבטלים בזה את הכלי מהיכנו (מ"ב רסה, יד). ובשש"כ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - איסור לבטל כלי מהיכנו | כתיבת תגובה

ג – איסור לבטל כלי במקום הפסד וצער בעלי חיים

גם במקום הפסד אין לבטל כלי מהיכנו, ולכן גם כאשר הביצה תישבר, אין להניח כלי תחת תרנגולת מטילה (שבת מב, ב). וכן אסור להניח כלי תחת המזגן לקלוט את המים הנוטפים ממנו שהם מוקצה של נולד (שש"כ כב, כו). לדעת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - איסור לבטל כלי מהיכנו | כתיבת תגובה

ד – אין לבטל כלי מהיכנו אפילו לשעה

גם ביטול כלי מהיכנו לשעה אסור. אבל מותר שאפרוחים יעלו על הסל, כי אפשר מיד לשמוט את הסל מתחתיהם, ואין כאן ביטול אפילו לשעה (שו"ע שח, לט). אבל אם אינו יכול לשומטו מיד – אסור. ולכן אין לנער דבר שהוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - איסור לבטל כלי מהיכנו | כתיבת תגובה