ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – על מי מחללים שבת כדי להצילו

א – מצילים גם כשלא ישמור שבתות

כתב בבאו"ה שכט, ד, 'אלא', ראיה שמצילים נפש גם כאשר ברור שלא ישמור מצוות. שאמרו בכתובות טו, ב, שאם תינוק נמצא בעיר שרובה נוכרים, דינו כגוי לעניין המצוות, שהולכים אחר הרוב. ע"כ. וכן מובא ביומא פד, ב. ואמר שמואל (יומא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - על מי מחללים שבת כדי להצילו | כתיבת תגובה

ב – הצלת עובר

עירובין ז, א; שו"ע של, ה, היושבת על המשבר ומתה, מביאים סכין ברשות הרבים כדי לחתוך את בטנה שאולי ימצא הוולד חי. ואם עדיין אינו עומד לצאת, כתב הרמב"ן בתורת האדם שישנה מחלוקת אם מחללים שבת כדי להציל עובר. ולבה"ג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - על מי מחללים שבת כדי להצילו | כתיבת תגובה

ג – נולד לשמונה

בגמרא שבת קלה, א, מבואר שוולד שנולד לשמונה חדשי עיבור בוודאי לא יחיה, ולכן אין מחללים עליו שבת. "תנו רבנן: בן שבעה (חודשים) מחללין עליו את השבת, ובן שמונה אין מחללין עליו את השבת, ספק בן שבעה ספק בן שמנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - על מי מחללים שבת כדי להצילו | כתיבת תגובה

ד – חילול שבת עבור הצלת גוי

עיין בע"ז כו, א, שאין מחללים שבת עבור יולדת גויה, ואין חוששים לאיבה, משום שיכולים לומר, "דידן דמינטרי שבתא מחללינן עלייהו". וכ"כ בשו"ע של, ב, שאין מחללים שבת עבור יולדת גויה. ובתוס' ע"ז שם ביארו שגם אם היינו חוששים לאיבה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - על מי מחללים שבת כדי להצילו | כתיבת תגובה

ה – מחללי שבתות

כתב בפמ"ג שכח משב"ז ו, שאין לחלל שבת על הצלת יהודי שמחלל שבת. ובמ"ב שכט, ט, התיר לחלל שבת עבור מומר לתיאבון ואסר לחלל שבת עבור מומר להכעיס. אמנם כמה מגדולי האחרונים התייחסו לכלל החילוניים של היום כמי שאנוסים אצל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - על מי מחללים שבת כדי להצילו | כתיבת תגובה