ארכיון הקטגוריה: הלכה ז – אימתי אין מרבעים

א – עיר העשויה כקשת או כגאם

עירובין נה, א: "היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם (אות יוונית שצורתה – Γ). – רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה. אמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - אימתי אין מרבעים | כתיבת תגובה

ב – דין עיר העשויה כקשת גדולה (יותר מארבעת אלפים אמה)

למדנו בעירובין נה, א: "אמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה – מודדין לה מן היתר, ואם לאו – מודדין לה מן הקשת…". וכ"כ הרמב"ם ושו"ע שצח, ד. מלשון זו משמע, שבתוך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - אימתי אין מרבעים | כתיבת תגובה

ג – היאך מודדים תחום הקשת לשיטת התוס' והרמ"א

בהגהות רבי יעקב עמדין (עירובין נה, א, מופיע בסוף המסכת) כתב: "נראה פשוט שלא הפסידה זויותיה של גבנינות הקשת אלא ודאי מרבעים חצי עגולה שמצד החוץ כדין עיר עגולה דהא כבר קתני לה. ולא נצרכה אלא לאשמועינן דין חללה וצד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - אימתי אין מרבעים | כתיבת תגובה

ד – עיר העשויה כגאם

נחלקו הראשונים כיצד מרבעים עיר העשויה כגאם. לדעת הרשב"א, הר"ן, הריטב"א והמאירי, מרבעים אותה לפי הזווית הישרה שלה. וכתבו שם שיש מפרשים שמרבעים אותה לפי היתר, וכך דעת החתם סופר (או"ח צד), ודייק בשבט הלוי (ה, קלב) שכן דעת רמב"ם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - אימתי אין מרבעים | כתיבת תגובה