א – ברכות חמשת מיני דגן
א,א – גלוטן ועמילן גלוטן, שהוא אחד ממרכיבי החיטה, לרוה"פ אינו נחשב כמין דגן, אלא העמילן הוא עיקר החיטה. כ"כ בוזאת הברכה בירור כד, ובפס"ת רח,
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – גלוטן ועמילן גלוטן, שהוא אחד ממרכיבי החיטה, לרוה"פ אינו נחשב כמין דגן, אלא העמילן הוא עיקר החיטה. כ"כ בוזאת הברכה בירור כד, ובפס"ת רח,
ג,א – ביאור השיטה השנייה – ארבע ביצים נפח לכאורה קשה על השיטה השנייה (המובאת בהערה 2), שאין לה מקור בראשונים, ושיעור נפח ארבע ביצים
ד,א – איזה מאכלים מצרפים לשיעור שביעה לשיטה הראשונה רבים למדו מדעת המ"א ומ"ב (קסח, כד), שדווקא מאכלים שרגילים ללפת בהם את הפת, מצטרפים להשלים
ה,א – חשב לקבוע סעודה על פהב"כ ונמלך תכנן לאכול מפהב"כ כשיעור קביעות סעודה, ונטל ידיים ובירך 'המוציא', ולבסוף נמלך ואכל פחות, מברך בסוף 'על המחיה',
ו,א – בדין חלה מתוקה הכלל הבסיסי הוא שהחילוק בין לחם לפהב"כ, שעל לחם קובעים סעודה ועל פהב"כ אין קובעים סעודה אלא מגישים לקינוח או
י,א – הערה 9 – האם ראוי להחמיר לאכול סופגניה דווקא בסעודה בשו"ע קסח, יג: "ויש חולקים ואומרים דכל שתחילת העיסה עבה, אפילו רככה אח"כ
יא,א – בשבע משיעור שהוא בספק – יברך 'המוציא' וברהמ"ז עיין בהערה 10, שאם שבע ממלאווח, למרות שהוא מסופק אם הוא שיעור שרוב העולם שבעים בו,
יב,א – הצעה נוספת לצאת מהספק במצה-בריי בספר ברכת הנהנין ע' קעט, כתב בשם הגרש"ז אויערבאך, הצעה לצאת מהספק, לבשל את המצות בכלי ראשון ואח"כ לטגנם,