א – הקדמה כללית
טז,א – המקור בתלמוד ברכות נד, ב: "אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
טז,א – המקור בתלמוד ברכות נד, ב: "אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה
ב,א – חובת הברכה בפני עשרה ברכות נד, ב: "אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב (תהלים קז): וירוממוהו בקהל עם וגו'. מר זוטרא אמר:
ג,א – ברכת הגומל בלילה כתב בשדה יצחק (ברכות נד, ב) שאין לברך 'הגומל' בלילה שהיא באה במקום קרבן תודה, והקרבנות ביום. וכ"כ בדברי מנחם.
ד,א – על איזה חולי מברכים? מצינו בזה שלוש דעות בראשונים: א) אפילו אם 'חושש בראשו' או 'חושש בגרונו' והתרפא – מברך 'הגומל' (רב האי
ה,א – נשים בברכת הגומל אף שתקנת חכמים לברך 'הגומל' חלה על גברים ונשים כאחד, במשך הדורות התפשט המנהג שנשים לא בירכו 'הגומל'. יש שהסבירו
ו,א – נסיעה מעיר לעיר יש אומרים שאין מברכים 'הגומל' על הליכה מעיר לעיר, כיוון שהברכה תוקנה דווקא על הליכה במדבר שיש בו סכנת חיות
ז,א – מטוס ואוניה גם מדברי מרן הרב באורח משפט או"ח מה, משמע שצריך לברך על טיסה, שהואיל ובפועל עבר במקום ימים ומדבריות, ותקנו חכמים לברך
ח,א – הניצול משאר סכנות יש שכתבו שאין לברך 'הגומל' אלא על ארבעת המקרים המוזכרים בפסוקים (אבודרהם ברכות שער שמיני; או"ח שני וחמישי כה), אבל רוב
יא,א – היוצא מבית האסורים יש שכתבו שהחבוש על עסקי ממון אינו מברך הגומל לכשיצא אלא רק החבוש על עסקי נפשות (לקט יושר עמ' 40; מ"א