א – קודש הקודשים ויום הכיפורים
קודש הקדשים א, א – קודש הקדשים המקום שמחבר בין הקודש והחול כתב מרן הרב קוק (אורות הקודש ב, עמ' שיא; שמונה קבצים ח, עג):
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
קודש הקדשים א, א – קודש הקדשים המקום שמחבר בין הקודש והחול כתב מרן הרב קוק (אורות הקודש ב, עמ' שיא; שמונה קבצים ח, עג):
ב, א – הנהגת המשפט והנהגת הייחוד לכל אורך ספר דעת תבונות מסביר הרמח"ל את הנהגת ה' בעולם בשני אופנים – הנהגת הייחוד והנהגת המשפט.
הכהן הגדול ובגדיו ג, א – כפרת בגדי הכהן הגדול ערכין טז, א: "אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות?
ד, א – כל עבודות יום הכיפורים נעשות על ידי הכהן הגדול מושב זקנים (בעלי התוס' על התורה, ויקרא טז, יח): "ולמה כל עבודות של
ה, א – איסור כניסה לקודש הקדשים בבגדי זהב ראש השנה כו, א: "דאמר רב חסדא: מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני
טבילות וקידושים ו, א – טבילות וקידושים נוספים ביום הכפורים משנה יומא ל, א: "חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום". בספר
עבודת הקטורת ומשמעותה ז, א – החלבנה מבטאת את האחדות גם עם פושעי ישראל אחד מסממני הקטורת הוא החלבנה, שמות ל, לד: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל
ח, א – חפינה – מהעבודות הקשות שבמקדש יומא מז, א-ב: "תנו רבנן: מְלֹא קֻמְצוֹ (ויקרא ב, ב), יכול מבורץ (מבצבצין מכל צד ויוצא, רש"י)?
כפרת הקרבנות ט, א – עוון טומאת מקדש וקדשיו למדנו ביומא סא, א שהפר של הכהן הגדול, השעיר הפנימי (השעיר שעלה בגורל לה'), והשעיר החיצוני
יא, א – משמעות ההזאה בקודש הקדשים, בהיכל ועל מזבח הקטורת כתב אברבנאל (ויקרא טז): "כי בעבור שהיה הפר חטאת כהן גדול, והשעיר חטאת הקהל,