א – טעם איסור מלאכה ביום טוב
א,א – שבת תכלית הטוב ויו"ט המשכתו שתלויה בישראל רבי נתן כתב על פי רבי נחמן מברסלב דברים נפלאים בטעם איסור מלאכה ביו"ט וההבדל שבין
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – שבת תכלית הטוב ויו"ט המשכתו שתלויה בישראל רבי נתן כתב על פי רבי נחמן מברסלב דברים נפלאים בטעם איסור מלאכה ביו"ט וההבדל שבין
ב,א – מלאכת עבודה רש"י ויקרא כג, ח: "מלאכת עבדה – אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך, שיש חסרון כיס בבטלה שלהן, כגון דבר האבד.
ג,א – ביאור סברת 'מתוך' ביצה יב, א: "משנה: בית שמאי אומרים: אין מוציאין לא את הקטן, ולא את הלולב, ולא את ספר תורה לרשות
ד,א – מלאכה בבין השמשות לצורך יו"ט בבין השמשות של מוצאי יום טוב, יש אומרים שאסור לעשות מלאכה אפילו לצורך אותה שעה, מפני שאולי בעת
ה,א – בישול ביום טוב עבור גוי ודין הואיל ביצה כא, ב: "לכם ולא לעובדי כוכבים", הרי שאסור מדאורייתא לבשל לגוי ביום טוב. עוד שם:
ו,א – לדעת רש"י ורמב"ם אין דין שווה לכל נפש למדנו בדעת רש"י ורמב"ם ש'מתוך' מתירה אפילו שלא לצורך, וכתב על פי זה בערוה"ש (תצה, יט-כא)
ח,א – מאכלים שאפשר להכין בערב יום טוב לרמב"ן (מלחמות יג, ב מדפי רי"ף), רשב"א (שבת צה, א; ביצה כג, ב), ורא"ש (א, ג), גם
ט,א – מחלוקת חכמים ור' יהודה ביצה כח, ב: "תניא: אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד, רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל