א – לימוד תורה בשבת
א,א – עיקר השבת לתורה תנא דבי אליהו רבה פרק א: "כך אמר להן הקב"ה לישראל, בניי לא כך כתבתי לכם בתורתי, 'לא ימוש ספר
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – עיקר השבת לתורה תנא דבי אליהו רבה פרק א: "כך אמר להן הקב"ה לישראל, בניי לא כך כתבתי לכם בתורתי, 'לא ימוש ספר
ב,א – לימוד גמרא עיון בשבת כתב באו"ז ח"ב פט: "מיהו אין שונין בשבתות וימים טובים אלא בדברים הרגיל בהם ובאגדות, אבל דברים שאינו רגיל
ג,א – קצת דיונים לעניין שינה בשבת גם השינה מכלל עונג שבת, וכפי שאמרו: "שינה בשבת תענוג" (של"ה מסכת שבת נר מצוה נג, ילקוט הראובני
ד,א – פרשת ויקהל היא יסוד תקנת הדרשה בשבת שמות לה, א-ג: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה
ה,א – גם נשים צריכות להשתתף בשיעורים כתב בספר התניא (הראשון) סימן יח: "ומצווה להיקהל בבתי כנסיות לדרוש מעניין היום לנשים וגם לעמי הארץ". ויש
ט,א – לימוד רש"י במקום תרגום כפי שלמדנו רש"י חשוב כתרגום, אלא שאותם הפסוקים שאין עליהם פירוש, צריך להשלים בקריאה שלישית של המקרא, או בקריאת
י,א – קריאה שלא כסדר כתב במ"ב רפה, ו: "לא יקרא פסוק המאוחר קודם המוקדם, אלא יקרא כסדר". ובכה"ח רפה, טו, החמיר, שאם דילג על
יא,א – בטעם שאין אומרים ברכות חול בשבת בגמרא ברכות כא, א, אמר רב נחמן: "כי הוינן בי רבה בר אבוה, בען מיניה, הני בני
יב,א – ההידור לומר 'ויכולו' כעדות (הערה 6) כתב בהליכות שלמה (יד, ה, ובדבר הלכה ח-ט), שהעומד בתפילת הלחש וטרם אמר 'ויכולו' ורואה שהציבור עומדים