א – כללי בונה וסותר ומכה בפטיש
א,א – האם בניין לשעה אסור מהתורה בניין לשעה הוא בניין טוב שיכול לעמוד זמן רב אלא שהכוונה לפרקו תוך זמן מסוים, כמו המשכן. אמרו
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – האם בניין לשעה אסור מהתורה בניין לשעה הוא בניין טוב שיכול לעמוד זמן רב אלא שהכוונה לפרקו תוך זמן מסוים, כמו המשכן. אמרו
ב,א – המיישר קרקע המיישר קרקע אפילו כל שהיא, כדי שתהיה ראויה להילוך או בניה, הרי זה בונה ואסור מן התורה. במה דברים אמורים, כשמיישר
ג,א – חיבור ארעי לקרקע ולבית אסור מדרבנן ביצה לב, ב: "בנין קבע אסרה תורה בנין עראי לא אסרה תורה, וגזרו רבנן על בנין עראי
ד,א – אוהל קבע ואוהל ארעי וכמה זמן הוא ארעי למדנו בשבת קלח, א, שאוהל קבע אסור מהתורה וארעי אסור מדרבנן. וכן בביצה לב, ב:
ה,א – בדיני אוהל בעניין סתירת אוהל ארעי בשינוי הסדר, כתבתי שמותר, כמובא בשש"כ כד, כב. ובחזו"א נב, ז, כתב להחמיר, מפני שאין לדעתו סדר
ו,א – בנייה בכלים (הרחבה להערה 5) ביצה כב, א: "בית שמאי סברי יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים, ובית הלל סברי אין בנין בכלים
ז,א – מהו החיבור האסור בכלים ומהו הרפוי המותר כתב בב"י שיג, ו, לעניין מיטה של פרקים, בשם הכלבו בשם הראב"ד, שאין מקפידים עליהם אם
ח,א – תיקון כלים באופן רפוי – הכנסת ידית מטאטא ברפיון לכאורה בבית שהתרגלו להשתמש במטאטא שהמקל שלו מחובר ברפיון, והוא מתפרק מעת לעת, מותר
ט,א – פתיחת כיור שנסתם האוסרים נשענו על המובא בכתובות ס, א: "תניא נחום איש גליא אומר: צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצנעא בשבת