ארכיון תגיות: הרב מאור קיים

יג – קישוט בית הכנסת

יג,א – קישוט בית הכנסת בפשטות נראה שהתנגדותו של הגר"א למנהג הנחת אילנות, שאותו הביא המ"א תצד, ה, מפני שהוא דומה למנהג הנוצרים שמניחים עץ אשוח בחגם. וכך ביאר רשז"א, אבל לענפים לא התנגד (עלהו לא יבול עמ' קפד). וכך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – מלאכת דבר האבד

ב,א – טעם היתר מלאכת דבר האבד כדי להסיר דאגה מן הלב, ויוכלו לשמוח, שהחושש מהפסד נעשה טרוד ומתקשה לשמוח (ריטב"א מו"ק יג, א; הגה"מ יו"ט ו, מ, בשם ראבי"ה). בנוסף לכך, עיקר מגמת איסור מלאכה כדי שיהיו פנויים לעסוק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יב - היתרי עבודה במועד | עם התגים , | כתיבת תגובה

יד – משחקים ומלאכת יצירה

יד,א – משחקי צביעה ויצירה לילדים בחוהמ"כ ו, פד, כתב שאין שום איסור לילדים לצייר ולצבוע. ומקורו מליקוטי הלכות חוה"מ לסי' תקמד, ז. וכן מובא בפס"ת תקמא, א; תקמא, יב. וכן בשמירת המועד כהלכתו ח, יב, וכתב בהערה 48, שוודאי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יא - מלאכת חול המועד | עם התגים | כתיבת תגובה

ו – לימוד תורה

ו,א – לימוד תורה כתב החינוך שכג: "ואסרו לכל אדם שלא יכוון מלאכתו במועד, כלומר שיניח מלאכתו לדעת קודם המועד בעניין שיעשה אותה במועד מפני שהוא פנוי, כי לא לעסוק במלאכה הקבעו ימי חולו של מועד כי אם לשמוח לפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - מצוות חול המועד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ג – הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל

ג,א – הסוברים שאסור להדליק נרות שבת בלא עירוב תבשילין ביצה כב, א: "מי שלא הניח עירובי תבשילין – אופין לו פת אחת, וטומנין לו קדירה אחת, ומדליקין לו את הנר, ומחמין לו קיתון אחד". כי "התירו לו חכמים כדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - עירוב תבשילין | עם התגים | כתיבת תגובה

א – טעם עירוב תבשילין

א,א – מקור לדין 'הואיל' פסחים מו, ב: "איתמר, האופה מיום טוב לחול, רב חסדא אמר: לוקה, רבה אמר: אינו לוקה. רב חסדא אמר: לוקה, לא אמרינן הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה. רבה אמר: אינו לוקה, אמרינן הואיל. אמר ליה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - עירוב תבשילין | עם התגים , | כתיבת תגובה

ב – חולה במקצת גופו

ב,א – גזירת שחיקת סממנים ביום טוב כתבו הרבה אחרונים שאסור למי שסובל ממיחושים לעשות רפואות ביום טוב או ליטול תרופות משום גזירת שחיקת סממנים, ודייקו מדברי שו"ע (תקלב, ב) שהתיר לעשות כל רפואה בחוה"מ, משמע שביום טוב אסור. וכ"כ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - מדיני יום טוב | עם התגים | כתיבת תגובה

א – חולה

א,א – עשיית מלאכות אוכל נפש לצורך חולה שאין בו סכנה כתב שש"כ לג, כה-כו, שאסור לעשות כל מלאכה עבור חולה שאין בו סכנה, אפילו מלאכות אוכל נפש כבישול או הוצאת תרופה מרשות לרשות, משום שאינם בגדר שווים לכל נפש. ולכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - מדיני יום טוב | עם התגים | כתיבת תגובה

ו – חומרת מוקצה ביום טוב

ו,א – מוקצה ביום טוב חמור משבת ביצה ב, א, משנה: "ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל". רב נחמן ביאר: "לעולם בתרנגולת העומדת לגדל ביצים… גבי שבת, דסתם לן תנא כרבי שמעון, דתנן: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הוצאה ומוקצה | עם התגים | כתיבת תגובה

ה – מוקצה

ה,א – טעם איסור מוקצה ביום טוב אמרו בשבת קכד, ב, שאיסור מוקצה משום חשש הוצאה, ולפי זה שאלו כמה אחרונים (בית יעקב כתובות ז, א; ישועות יעקב תצה; בית מאיר תמו), מדוע מוקצה אסור ביו"ט, שהרי הוצאה מותרת. ביאר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הוצאה ומוקצה | עם התגים | כתיבת תגובה