תפריט
- [+]ברכות (186)
- [+]פרק א – פתיחה (6)
- [+]פרק ב – נטילת ידיים לסעודה (13)
- [+]פרק ג – ברכת המוציא (12)
- [+]פרק ד – ברכת המזון (10)
- [+]פרק ה – זימון (14)
- [+]פרק ו – חמשת מיני דגן (9)
- [+]פרק ז – ברכת היין (4)
- [+]פרק ח – ברכת הפירות ושהכל (15)
- [+]פרק ט – כללי ברכה ראשונה (10)
- [+]פרק י – ברכה אחרונה (10)
- [+]פרק יא – עיקר וטפל (8)
- [+]פרק יב – כללי ברכות (12)
- [+]פרק יג – דרך ארץ (10)
- [+]פרק יד – ברכת הריח (6)
- [+]פרק טו – ברכות הראייה (22)
- [+]פרק טז – ברכת הגומל (9)
- [+]פרק יז – ברכות ההודאה והשמחה (16)
- [+]פרק א – פתיחה (6)
- [+]הרחבות לימים נוראים (103)
- [+]פרק א – הדין השכר והעונש (8)
- [+]פרק ב – סליחות ותפילות (10)
- [+]פרק ג – ראש השנה (14)
- [+]פרק ד – מצוות השופר (11)
- [+]פרק ה – עשרת ימי תשובה (12)
- [+]פרק ו – יום הכיפורים (12)
- [+]פרק ז – הלכות יום הכיפורים (11)
- [+]פרק ח – דיני התענית (9)
- [+]פרק ט – שאר עינויים (4)
- [+]פרק י – עבודת יום הכיפורים (12)
- [+]פרק א – הדין השכר והעונש (8)
- [+]הרחבות לשמחת הבית וברכתו (96)
- [+]פרק א – מצוות עונה (8)
- [+]פרק ב – הלכות עונה (19)
- [+]פרק ג – קדושה וכוונה (12)
- [+]פרק ד – שמירת הברית (11)
- [+]פרק ה – פרו ורבו (17)
- [+]פרק ו – קשיים ועקרות (8)
- [+]פרק ז – סריס והשחתה (4)
- [+]פרק ח – נחמת חשוכי ילדים (8)
- [+]פרק ט – הפסקת הריון (5)
- [+]פרק י – האיש והאשה (4)
- [+]פרק א – מצוות עונה (8)
- [+]כשרות – [טיוטה בלבד] (9)
- [+]כשרות (1)
- [+]פרק יא – חלה (1)
- [+]פרק יא – חלה (1)
- [+]מועדים (104)
- [+]פרק א – פתיחה (16)
- [+]פרק ב – דיני עשה ביום טוב (9)
- [+]פרק ג – כללי המלאכות (8)
- [+]פרק ד – מלאכות המאכלים (6)
- [+]פרק ה – הבערה כיבוי וחשמל (7)
- [+]פרק ו – הוצאה ומוקצה (5)
- [+]פרק ז – מדיני יום טוב (3)
- [+]פרק ח – עירוב תבשילין (2)
- [+]פרק י – מצוות חול המועד (5)
- [+]פרק יא – מלאכת חול המועד (16)
- [+]פרק יב – היתרי עבודה במועד (13)
- [+]פרק יג – חג השבועות (14)
- [+]פרק א – פתיחה (16)
- [+]סוכות (74)
- [+]פרק א – חג הסוכות (11)
- [+]פרק ב – הלכות סוכה (16)
- [+]פרק ג – ישיבה בסוכה (11)
- [+]פרק ד – ארבעת המינים (14)
- [+]פרק ה – נטילת לולב (7)
- [+]פרק ו – הושענא רבה (5)
- [+]פרק ז – שמיני עצרת (7)
- [+]פרק ח – הקהל (3)
- [+]פרק א – חג הסוכות (11)
- [+]שבת (299)
- [+]פרק א – פתיחה (15)
- [+]פרק ב – הכנות לשבת (8)
- [+]פרק ג – זמני השבת (3)
- [+]פרק ד – הדלקת נרות (7)
- [+]פרק ה – תפילה ותורה בשבת (12)
- [+]פרק ו – הלכות קידוש (5)
- [+]פרק ז – סעודות השבת ומלווה מלכה (5)
- [+]פרק ח – הבדלה במוצאי שבת (4)
- [+]פרק ט – כללי המלאכות (10)
- [+]פרק י – בישול (22)
- [+]פרק יא – בורר (17)
- [+]פרק יב – הכנת המאכלים (12)
- [+]פרק יג – מלאכות הבגד (15)
- [+]פרק יד – הטיפול בגוף (9)
- [+]פרק טו – בונה סותר בבית וכלים (14)
- [+]פרק טז – מבעיר ומכבה (2)
- [+]פרק יז – חשמל ומכשיריו (15)
- [+]פרק יח – כותב מוחק וצובע (6)
- [+]פרק יט – מלאכות שבצומח (10)
- [+]פרק כ – בעלי חיים (9)
- [+]פרק כא – הלכות הוצאה (2)
- [+]פרק כב – צביון השבת (18)
- [+]פרק כג – מוקצה (14)
- [+]פרק כד – דיני קטן (9)
- [+]פרק כה – מלאכת גוי (8)
- [+]פרק כו – מעשה שבת ולפני עיוור (7)
- [+]פרק כז – פיקוח נפש וחולה (14)
- [+]פרק כח – חולה שאינו מסוכן (12)
- [+]פרק כט – עירובין (4)
- [+]פרק ל – תחומי שבת (11)
- [+]פרק א – פתיחה (15)
- [+]ברכות (186)
ארכיון תגיות: הרב מאור קיים
יג – קישוט בית הכנסת
יג,א – קישוט בית הכנסת בפשטות נראה שהתנגדותו של הגר"א למנהג הנחת אילנות, שאותו הביא המ"א תצד, ה, מפני שהוא דומה למנהג הנוצרים שמניחים עץ אשוח בחגם. וכך ביאר רשז"א, אבל לענפים לא התנגד (עלהו לא יבול עמ' קפד). וכך … להמשיך לקרוא
ב – מלאכת דבר האבד
ב,א – טעם היתר מלאכת דבר האבד כדי להסיר דאגה מן הלב, ויוכלו לשמוח, שהחושש מהפסד נעשה טרוד ומתקשה לשמוח (ריטב"א מו"ק יג, א; הגה"מ יו"ט ו, מ, בשם ראבי"ה). בנוסף לכך, עיקר מגמת איסור מלאכה כדי שיהיו פנויים לעסוק … להמשיך לקרוא
יד – משחקים ומלאכת יצירה
יד,א – משחקי צביעה ויצירה לילדים בחוהמ"כ ו, פד, כתב שאין שום איסור לילדים לצייר ולצבוע. ומקורו מליקוטי הלכות חוה"מ לסי' תקמד, ז. וכן מובא בפס"ת תקמא, א; תקמא, יב. וכן בשמירת המועד כהלכתו ח, יב, וכתב בהערה 48, שוודאי … להמשיך לקרוא
ו – לימוד תורה
ו,א – לימוד תורה כתב החינוך שכג: "ואסרו לכל אדם שלא יכוון מלאכתו במועד, כלומר שיניח מלאכתו לדעת קודם המועד בעניין שיעשה אותה במועד מפני שהוא פנוי, כי לא לעסוק במלאכה הקבעו ימי חולו של מועד כי אם לשמוח לפני … להמשיך לקרוא
ג – הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל
ג,א – הסוברים שאסור להדליק נרות שבת בלא עירוב תבשילין ביצה כב, א: "מי שלא הניח עירובי תבשילין – אופין לו פת אחת, וטומנין לו קדירה אחת, ומדליקין לו את הנר, ומחמין לו קיתון אחד". כי "התירו לו חכמים כדי … להמשיך לקרוא
א – טעם עירוב תבשילין
א,א – מקור לדין 'הואיל' פסחים מו, ב: "איתמר, האופה מיום טוב לחול, רב חסדא אמר: לוקה, רבה אמר: אינו לוקה. רב חסדא אמר: לוקה, לא אמרינן הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה. רבה אמר: אינו לוקה, אמרינן הואיל. אמר ליה … להמשיך לקרוא
ב – חולה במקצת גופו
ב,א – גזירת שחיקת סממנים ביום טוב כתבו הרבה אחרונים שאסור למי שסובל ממיחושים לעשות רפואות ביום טוב או ליטול תרופות משום גזירת שחיקת סממנים, ודייקו מדברי שו"ע (תקלב, ב) שהתיר לעשות כל רפואה בחוה"מ, משמע שביום טוב אסור. וכ"כ … להמשיך לקרוא
א – חולה
א,א – עשיית מלאכות אוכל נפש לצורך חולה שאין בו סכנה כתב שש"כ לג, כה-כו, שאסור לעשות כל מלאכה עבור חולה שאין בו סכנה, אפילו מלאכות אוכל נפש כבישול או הוצאת תרופה מרשות לרשות, משום שאינם בגדר שווים לכל נפש. ולכן … להמשיך לקרוא
ו – חומרת מוקצה ביום טוב
ו,א – מוקצה ביום טוב חמור משבת ביצה ב, א, משנה: "ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל". רב נחמן ביאר: "לעולם בתרנגולת העומדת לגדל ביצים… גבי שבת, דסתם לן תנא כרבי שמעון, דתנן: … להמשיך לקרוא
ה – מוקצה
ה,א – טעם איסור מוקצה ביום טוב אמרו בשבת קכד, ב, שאיסור מוקצה משום חשש הוצאה, ולפי זה שאלו כמה אחרונים (בית יעקב כתובות ז, א; ישועות יעקב תצה; בית מאיר תמו), מדוע מוקצה אסור ביו"ט, שהרי הוצאה מותרת. ביאר … להמשיך לקרוא