מדריך פורים תשפ"ו - 2026

תוכן עניינים

נס הפורים

בתקופת האימפריה הפרסית, המן הרשע, יועצו של המלך אחשוורוש, גזר להשמיד את כל היהודים. בזכות מרדכי היהודי ואסתר המלכה התהפך המצב – המן נתלה, והיהודים קיבלו ניצחו את שונאי היהודים ברשות המלך.

מצוות חג הפורים

ארבע מצוות יש בחג הפורים:
1. מקרא מגילה – קוראים את מגילת אסתר בליל פורים וביום הפורים.
2. מתנות לאביונים – בה נוהגים לתת צדקה לשני עניים.
3. משלוח מנות – לשלוח לאדם אחד שני מאכלים.
4. משתה ושמחה – קיום סעודה ביום פורים.

כמו כן, ישנם מנהגים שתקנו חכמים בפורים:
מחצית השקל זכר לתרומה שהיו מביאים ישראל עבור קרבנות הציבור. 
קריאה בתורה
– לקרוא בתורה פסוקי “ויבא עמלק”.
ברכת ‘על הנסים‘ – בתפילה ובברכת המזון.
איסור הספד ותענית – אסור בפורים לספר בשבחו של מת וכן אסור לצום.

1 - מקרא מגילה

חובה לשמוע את קריאת מגילת אסתר בלילה ושוב ביום. בלילה אפשר לקרוא משעה שיצאו שלושה כוכבים ועד סוף הלילה כשהאור מתחיל. ביום זמן הקריאה מהזריחה ועד השקיעה.

גברים ונשים חייבים בקריאת המגילה, וגם קטן שמבין את סיפור המגילה צריך לשמוע. המגילה ממנה מקריאים צריכה להיות כשרה, ויש לעקוב אחרי הקריאה. אם לא שומעים מילה אפשר להשלים אותה מיד ללא מגילה כשרה ולהמשיך עם הקורא. 

2 - מתנות לאביונים

ביום הפורים חובה על כל אדם להביא שתי מתנות לשני אביונים, מתנה אחת לכל אביון. גם ילדים וילדות שהגיעו לגיל שמחנכים אותם לקיום מצוות חייבים במתנות לאביונים וההורים יכולים לתת עבורם.

אפשר לתת כסף או מאכל. לפחות בסכום שאפשר לקנות בו כפרוסה וחצי לחם. לכן גם שקל לכל מתנה מספיק (בסה”כ שני שקלים). אבל כל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח, וראוי לתת מהם יותר ממה שנותן למשלוח מנות ולסעודת פורים.

מי שאינו מכיר שני אביונים, או שהוא מתבייש לתת להם את המתנות, ייתן את מתנותיו לגבאי צדקה הגון, והוא יחלק בשליחותו את המתנות לאביונים. אפשר להביא לפני פורים לגבאי צדקה, בתנאי שהכסף יישאר שלו עד פורים, והגבאי ייתן אותו לאביונים בשליחותו ביום החג.

3 - משלוח מנות

כל אחד, איש ואישה, צריכים לתת ביום הפורים משלוח אחד שכולל בתוכו שתי מנות מזון. גם ילדים שהגיעו לגיל מצוות חייבים, הם צריכים להביא את המשלוח במפורש בשמם כדי להרבות באהבה בפורים גם אם הוא על חשבון ההורים.

שתי המנות צריכות להיות צריכות להיות שונות זו מזו, לדוגמה לחם ובשר, עוגות ותפוחים או שתי עוגות בטעמים שונים.

כל מנה צריכה להיות בכמות מכובדת שאפשר להגיש לאורח. למשל כמה פירות או כמה פרוסות עוגה או מנת בשר. ויש שאמרו שכל מנה צריכה להיות בנפח של כ-150 מ”ל.

לדעת רוב הפוסקים אפשר להחשיב בקבוק של משקה שיש לו חשיבות, כמנה. כגון: כמו יין או בירה או מיץ טעים.

4 - משתה ושמחה

חובה לקיים סעודה ביום הפורים. עדיף לאכול בסעודה בשר בקר, אם אין – בשר עוף, ואם גם זה לא אפשרי או לא משמח – יאכלו מאכלים משמחים אחרים. יש לקבוע את הסעודה על לחם, כי לדעת רבים סעודה בלי לחם אינה חשובה.

מצווה לשתות יין בפורים יותר מהרגיל, אך לא חובה להשתכר ממש, ומי שעלול להתנהג שלא כראוי ישתה במידה שתביאו לשמחה מבלי לפגוע בכבודו או בכבוד הסובבים אותו.

השנה כשפורים חל ביום שישי, ישנן שתי אפשרויות לקיום הסעודה:

א – להתחיל את הסעודה לפני הצהריים (12:30), ואם לא מספיקים יש להתחיל לפחות שלוש שעות לפני השקיעה (14:30). לסיימה לפני השבת ולהתארגן לשבת.

ב – ניתן גם לחבר את סעודת פורים לסעודת שבת: מתפללים מנחה, מתחילים בסעודה, מקבלים שבת בהדלקת נרות, מקדשים (אם שתה יין בסעודה אזי אומר את נוסח הקידוש ללא ברכת ‘בורא פרי הגפן’), ממשיכים לאכול פת (כביצה. ולכל הפחות כזית) לשם סעודת שבת, ובברכת המזון מזכירים ‘רצה והחליצנו’. את ‘על הנסים’ מזכירים בתוך ‘הרחמן’. ואחר הסעודה מתפללים ערבית. יש אומרים שמנהג זה לכתחילה, ויש אומרים שהוא בדיעבד.

קריאה בתורה

בבוקר פורים, אחרי חזרת הש”ץ ולפני קריאת המגילה, קוראים בתורה את פרשת “ויבוא עמלק” (שמות יז, ח-טז). אף שכל קריאה יש בה מינימום עשרה פסוקים, בקריאת התורה בפורים יש תשעה פסוקים בלבד, וכל אחד משלושת העולים קורא שלושה פסוקים.

על הניסים

נוסח ‘על הנסים’ נאמר בתפילת העמידה (בברכת מודים) ובברכת המזון (בברכת נודה לך). אם שכח לומר: אם נזכר לפני שאמר שם ה’ בסוף הברכה – חוזר ואומר, ואם נזכר לאחר מכן – אינו חוזר.

התחילו את הסעודה בפורים והמשיכוה לאחר צאת הכוכבים, אומרים ‘על הנסים’.

איסור הספד ותענית

ימים י”ד וט”ו באדר אסורים בהספד ובתענית לבני פרזים ולבני כרכים. ורק אם המת תלמיד חכם, מותר להספידו בפניו בעת ההלוויה.

כמו כן אין אומרים תחנון ו’למנצח’ בשני הימים של פורים. וגם במנחה של תענית אסתר שהיא סמוכה לפורים אין אומרים תחנון.

מחצית השקל

נהוג לתת תרומה ‘זכר למחצית השקל‘ במהלך חודש אדר. תרומה זו מזכירה את תרומת חצי השקל שהיו מביאים בזמן שבית המקדש היה קיים עבור קורבנות הציבור של עם ישראל.

כיום נוהגים לתת תרומה זו כצדקה לעניים ולמוסדות תורה, כהשתתפות רוחנית בכלל ישראל וכהכנה לחג הפורים.

למהדרים לתת שווי ‘מחצית השקל‘ כשווי כסף טהור במשקל מטבע חצי השקל הקדום – סכום התרומה בשנת תשפ”ו כ-77.07 ₪.

נהוג לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.

אין לתת מחצית השקל מכספי מעשר כספים, שאין אדם רשאי לקיים מצוות ומנהגים שהוא חייב בהם מכספי מעשר כספים.

מה זה "פורים משולש"?

כאשר ט”ו באדר יוצא בשבת אותו פורים נקרא ‘פורים משולש’ כיוון שדיני הפורים שלו מתחלקים לשלושה ימים. כל הערים שאינן מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון מקיימות את מצוות החג באופן הבא:

שישי (י”ד אדר) – קוראים את מגילת אסתר ומקיימים את מצוות מתנות לאביונים. 
בשבת (ט”ו אדר) – מוסיפים את ברכת ‘על הנסים’ בתפילה ובברכת המזון וקוראים בתורה את פרשת ‘ויבוא עמלק’.
ראשון (ט”ז אדר) – עורכים את סעודת הפורים ומקיימים את מצוות משלוח מנות.

גם בתוך כל חגיגות הפורים אתם תהיו מאלה שיודעים! מדריך הלכות פורים עם הרב אורן דחבש

מתי קוראים את מגילת אסתר? מי חייבים בשמיעתה? ומה יעשה מי שפספס מילה?

כמה משלוחי מנות צריך להביא בפורים?

מה עושים במקרה ששכח ולא הזכיר "על הניסים" בתפילה או בברכת המזון?

האם יש מצווה להשתכר בפורים?

כמה צריך לתת במצוות מתנות לאביונים?

מיוחד לבעלי קריאה! הקראת מגילת אסתר בטעמים

בחן את עצמך

כמה באמת אתה יודע על פורים?

חודש אדר

פורים ומקרא מגילה

מצוות השמחה והחסד

דיני פרזים ומוקפים

פניני הלכה זמנים

פניני הלכה זמנים

הלכות פורים וחודש אדר
מאת הרב אליעזר מלמד את הלכות זמנים ובהם: חנוכה, ט”ו בשבט וחודש אדר ופורים, הלכות ראש חודש, ספירת העומר ומנהגי האבלות, יום העצמאות, יום ירושלים וימי הזיכרון, ל”ג בעומר, צומות החורבן, שלושת השבועות ותשעה באב

פניני הלכה לילדים פורים + מגילת אסתר

פניני הלכה לילדים פורים + מגילת אסתר

בספר תוכלו למצוא את כל הלכות פורים וחודש אדר מפניני הלכה, מאת הרב אליעזר מלמד, בשפה בהירה ומותאמת לילדים, לצד איורים צבעוניים ומרהיבים. 
ובנוסף חידוש מיוחד! מגילת אסתר מאויירת ומלאה בסוף הספר, כך שילדכם יוכלו להגיע לבית הכנסת ולעקוב בנוחות ולהרגיש חלק בתפילה.

נכתב וסודר על ידי צוות אתר פניני הלכה

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


לומדים יקרים,

השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

להזמנה לחצו כאן 
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

דילוג לתוכן