חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

פתח דבר לפניני הלכה סוכות

פתח דבר

א

אודה לה' על שעזרני להשלים את הלכות חג הסוכות, ולסיים בכך את מערכת השבת ושלושת הרגלים. וזאת בנוסף להלכות זמנים, ובו הלכות ר"ח והמועדים שנקבעו על ידי חכמים. עוד נותרו הלכות הימים הנוראים וענייניהם כדי להשלים את כל הלכות החגים במסגרת 'פניני הלכה'. מתחילה חשבתי לכרוך את כל חגי תשרי יחד, אולם משנוכחתי שלא אשלים השנה את הלכות הימים הנוראים, הזדרזתי להשלים לפחות את הלכות סוכות. אקווה שלקראת ר"ה תשע"ה אזכה להוציא את הספר על הלכות הימים הנוראים, וכיוון שיוקדש לו ספר בפני עצמו, אקווה להרחיב בעז"ה בכללי ופרטי הלכות תשובה.

בספר זה הרחבתי יותר בהלכות שהן זכר למקדש, וכך מתאים לעשות סביב חג הסוכות, שכן כל עניין נטילת לולב שבעה ימים הוא זכר למקדש. וכן מנהגי שמחת בית השואבה (כמבואר א, י-יב), ומנהגי ההקפות עם הלולב (ה, ט-י), וחיבוט הערבה (ו, ב-ג). כהמשך לזה הוספתי פרק (פרק ח) על מצוות הקהל, שבדורות האחרונים נהגו לעשות לה זכר.

גם ענייני אמונה התבארו בספר זה, ואף זה מתאים לחג הסוכות, שנאמר לגביו (ויקרא כג, מג): "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". והאמונה קשורה לשמחה, שאף היא מיוחדת לחג הסוכות, ואף עניינה והדרכים להגיע אליה התבארו בספר זה בהרחבה.

 

ב

כמו בספרים הקודמים, מתוך הכללים ביארתי את הפרטים. כמו למשל, מתוך הגדרת הסוכה שהיא דירת ארעי ביארתי בפרק ב' את כל הלכות הסוכה. ומתוך הכלל שישיבת הסוכה צריכה להיות כישיבת הבית ביארתי את כל הלכות הישיבה בסוכה. ובהלכות ארבעת המינים, מתוך קביעת חמשת הפסולים הכלליים ביארתי את שאר ההלכות, כאשר הכלל היסודי הוא שכל מין כצורתו הטבעית כשר.

ג

גם לכרך זה יצטרף כרך 'הרחבות', לסוכות ומועדים, ובו מקורות נוספים וביאורים ונימוקים להלכות, ובמיוחד בהלכות שיש בהן חידוש. מתחילה ספר ההרחבות נכתב מתוך הצורך להשיב על שאלות הלמדנים שמתעמקים בספרי פניני הלכה, ומרבים לשאול על המקורות להלכות ועל הסברות שבבסיסן. וכיוון שכך לא היו בספרי ההרחבות הקודמים שיטתיות. לעיתים הובאו בו הסברים רחבים ומעמיקים, ולפעמים רק ציון של מספר מקורות מצומצם לנושא. לעיתים גם הרחבות לנושאים המחשבתיים שבספר נכנסו בו בהרחבה.

 

ד

חידוש גדול יש בכרך זה, שזכינו שרוב הרחבותיו נכתבו על ידי תלמידי חכמים חשובים, שהתרגלו לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, בדייקנות ובעיון, וצמחו בעזרת ה' בין כתלי הישיבה הקדושה בהר ברכה. והם בעיקר: הרב מאור קיים, הרב אורן דחבש והרב בראל שבח. בכרכים הקודמים נצרכתי להתנצל על כך שההרחבות פחות מלובנות, ועתה שיבא מכשורא (סנהדרין ז, ב). האחריות בכל סוגיה על הכותב אותה ועל העורך הכולל הרב מאור קיים. ועל ידי כך יכולים העניינים להתרחב יותר, בלא לעכב את כתיבת 'פניני הלכה'. יגדיל תורה ויאדיר.

 

ה

במקום דברי התודה שאני רגיל לכתוב בכל ספר, אדפיס הפעם את הדברים שאמרתי בטקס קבלת "פרס היצירה היהודית על שם רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל" בה' מנחם אב:

"ברצוני להודות (למעניקי הפרס)… הפרס הזה באמת אינו שייך לי, הוא שייך להורי, אבי מורי ואימי מורתי, ולישיבת 'מרכז הרב' ולראש הישיבה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שאני משתדל ללכת בדרכם.

הוא גם שייך לכל תושבי הישוב שאני מכהן בו כרב כעשרים וחמש שנים, שזוכים לעמוד על משמר עמנו וארצנו בקו הראשון של ההתיישבות במרומי הר ברכה. מתוך חיי המעשה חדורי האידיאלים של תושבי הישוב, ומתוך השאלות שאני נשאל, אני זוכה להעמיק בלימוד התורה באופן שיאיר, יכוון וידריך את החיים, והפירות ב'פניני הלכה'.

הוא גם שייך לכל תלמידי ישיבת הר ברכה ורבניה. בזכות הלימוד הקבוע עמהם, אני זוכה להעמיק ולהרחיב וללבן את כל הסוגיות שב'פניני הלכה'. ולכן בעז"ה אעביר את סכום הפרס כתרומה לישיבה.

ברצוני להזכיר את אלו שעזרו לי במיוחד, הרב יונדב זר, הרב מאור קיים, הרב אייל משה, הרב אורן מצא, הרב אורן דחבש, הרב בראל שבח, הרב שלומי בדש, ר' דוד ויצנר, ר' מאור הורוביץ, ור' נתנאל רוזנשטיין, וכל שאר האברכים והתלמידים שמסייעים בהגהות. וכן את חברי הטוב, הרב זאב סולטנוביץ, שכבר יותר משלושים וחמש שנים אני זוכה ללבן איתו את כל הסוגיות המורכבות. וכן תודה לכל רבני הישיבה שנוטלים על עצמם את עיקר עול טיפוח הישיבה ותלמידיה, ומאפשרים לי להתמסר לכתיבת הספרים.

עוד זכות גדולה עבורי להודות לאנשי המעשה שבכישרון ובחריצות מקדמים כל יוזמה קדושה, ובכלל זה גם את הדפסת הספרים. והם: מנהל הישיבה הראשון, ח"כ לשעבר יעקב כץ כצלה, והמנהל הנכבד דודו סעדה שהמשיך אח"כ לנהל את עיתון 'בשבע', והמנהל הנוכחי יעקב וינברגר, ויחזקאל אמבר ויוני הישראלי חברי העמותה. וכן את האחראים לאורך השנים על הוצאת הספרים: שמואל אביטל, אלון בעל צדקה, ישראל סעדיה, שלו קיים, יוגב כהן, ישראל באום וקרן פוגל.

ועוד תודה מיוחדת, להורי אשתי, ר' טוביה ופנינה כץ, ולאשתי היקרה ענבל שעושה הכל כדי לעודד ולסייע לי בעבודתי, ואף מסייעת לי בליבון הנושאים היסודיים, במיוחד בתחום השקת הרעיונות הרוחניים לחיים.

 

עוד ברצוני להודות ללומדי הספרים. מבחינה מסוימת הם נמצאים עימי בחדרי בעת הלימוד, מעירים ומקשים, מעקמים את פרצופם כשהסברה עוד לא מיושבת כראוי, ושמחים כשהדברים הולכים ומתבהרים. פעמים רבות הם לובשים צורה מוחשית של אחד מחברי או תלמידי או אנשים שפגשתי, שאני יודע שעניין מסוים ודאי יטריד אותם. ואני משתדל לדון עימהם וליישב להם את הסוגיה כהלכה. ולא תמיד מצליח, הם עדיין לא מרוצים, אבל אין לי ברירה, האמת היא שצריכה בסוף להיכתב.

נמצאים שם בחדר הקטן דמויותיהם של האנשים המשכימים לעבודת יומם וחפצים לדעת את חובתם בעולמם; אנשי המעשה העוסקים ביישובו של עולם ורוצים שהתורה תאיר ותרומם את חייהם; נערים וילדים שראשם פתוח ורצונם להבין בבהירות את ההלכה בלא קושיות וסיבוכים; למדנים שמבקשים לעמוד על הקו הישר הנמשך מהסברה המרכזית דרך שורשי השיטות עד ההלכה למעשה. אנשי אקדמיה, קרובים ורחוקים, שמבקשים לעמוד על ההיגיון וההרמוניה שבתורה. תלמידי מכינות קדם צבאיות שמחפשים טעם ואידיאל בתכני ההלכה, וחיילי צבא ואנשים שזמנם דחוק וחפצים לדעת מה חובה ומה רשות ובמה אפשר להסתפק בשעת הדחק.

גם הנשים שמבקשות לדעת את מקומן בהלכה שותפות בספרים, שכן רוב הספרים כתובים לגברים, ונשים שלומדות בהן, תוהות אם הדברים נוגעים להן או לא. ולעיתים כשאני כותב הלכה שעלולה להיראות כפוגמת בכבודן, אני מתעמק יותר ופעמים רבות מגלה, שאם מנסחים את הדברים בדייקנות ועמקות מסתלקות התמיהות. ולעיתים אין בידי תשובה, ואני כאילו מתנצל במבוכה כאומר: אין ברירה, זה מה שההלכה אומרת, ועלינו להתחזק באמונה שכל דרכי התורה ישרים וטובים, ומה שאיננו מבינים עכשיו, נבין בעתיד.

וגם על מבקשי אמת ואמונה מבני אומות העולם אני חושב, ובמיוחד לאחר שהחלו לתרגם את הספרים לשפות שונות, והדברים מונחים לפני כולם ברשת האינטרנט. ואני משתדל שלא יהיו בדברי ביטויים שיגרמו להם צער תוך הקפדה שלא לשנות דבר מהאמת התורנית, ומבאר את תפקידו המיוחד של עמנו, שבחר בנו ה' להיות לו לעם סגולתו, באופן שאינו על חשבונם של הגויים אלא למענם.

 

אסיים בנימה אישית, מטבע העניין – העוסק בכתיבת הלכה עלול להימצא בלחצים שונים. מאלה שרוצים להקל, כדי להתאים את ההלכה להלכי הרוח ולתרבות השלטת, ומנגד, לאלה שרוצים להחמיר ולחשוש לדעות יחידאיות המוזכרות בספרי ההלכה.

לחצים מצד אלה שרוצים שאקצר ואעסוק רק בכללים, ומנגד לחצים מצד אלה שרוצים שאכביר פרטים כמקובל בספרי ההלכה. כדי לעמוד על המשקל המדויק והנכון לפי עניות דעתי יש צורך במעין מרחב מוגן מכל הלחצים הללו. ברוך ה' זכיתי להגנה ותמיכה מירבית מצד תושבי הישוב ומצד משפחתי. אינני יודע אם הייתי מסוגל לסלול את דרכי בלעדי התמיכה החשובה הזו.

יהי רצון שנזכה להעמיק בתורה הקדושה, ומתוך כך להמשיך בבניין הארץ וירושלים, ונזכה לבניין בית המקדש ולביאת גואל צדק במהרה בימינו, ומציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

 

ו

ומכל מקום ראוי להזכיר במיוחד את המסייעים בכרך זה, הלא הם: הרב מאור קיים, הרב בראל שבח, הרב יונדב זר, ושמם נזכר גם בספר ההרחבות, כל אחד מהם על הסוגיות שסיכם. וכן תודה לר' מאור הורוביץ על סיועו בהגהות והכנת הספר לדפוס, ולר' נתנאל רוזנשטיין על כתיבת המפתח.

 

אליעזר מלמד

מנחם אב תשע"ג

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן