חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

פתח דבר לפניני הלכה שביעית ויובל

פתח דבר

א

אודה לה' על שזיכני ללמוד תורה וללמדה, ועתה זיכני להשלים את כתיבת הלכות שביעית ועיקרי הלכות היובל. במצוות אלו נכללים כל הערכים שבתורה כאחד, כפי יסוד אמונת ישראל לגלות את האור האלוקי בכל הרבדים והתחומים שבעולם כאחד.

המצווה תלויה בכלל ישראל, שכן מהתורה חייבים בשביעית ויובל רק בעת שכל ישראל יושבים בארצם כתיקונם (להלן ה, א). והמצווה הזו תלויה גם בכל יחיד ויחיד, שכן בפועל היא מתקיימת על ידי היחידים שמשביתים את שדותיהם, ומשחררים את העבדים ומחזירים את הקרקעות ביובל. קיומה תלוי בארץ ישראל, שכן רק בארץ ישראל מצווה לשבות בשביעית ולעשות יובל (להלן ה, ח). והיא תלויה בזמן בשני מובנים: ראשית, רק בעת שכל ישראל יושבים בארצם חייבים בשביעית, וכשחלק מישראל גולים החיוב מדברי חכמים. שנית, כאשר ישראל יושבים בארצם, מצווה עליהם למנות שנים ולשבות בשביעית ולעשות יובל בשנת החמישים (להלן ה, א-ז). הרי שמצוות השביעית והיובל כורכות יחד את הנשמה והגוף, הרוח והמעשה, שכן יש בשביתה בשביעית צד של התעלות וקדושה כעין שבת. עם זאת קיום השביעית והיובל יורד עד תחתיות הארץ, להפקיר את הפירות ולשמוט את החובות בשביעית, ולשחרר עבדים ולהחזיר שדות ביובל. מצוות אלו מחברות גם את הנס והטבע, שכן מציאות של עם שלם ששובת ממלאכת שדהו במשך שנה שלימה נראית כבלתי אפשרית, אולם בפועל בזכות השביעית מתפשטת ברכה לכל שש השנים, וברכה זו אינה באה בדרך נס אלא בדרך הטבע (להלן א, ז-ח; ז, י). זו המשמעות של הדגשת התורה, שמצוות אלו נאמרו למשה מסיני, מפני שהן כוללות בתוכן את כל הערכים שבתורה, ולכן נאמר (ויקרא כה, א-ב): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'". והוסיפו חכמים (ספרא שם), שמתוך כך למדנו, שכמו שכלליה ודקדוקיה של מצוות השביעית נאמרו למשה מסיני, אף כל המצוות, כלליהן ודקדוקיהן מסיני. הרי שמתוך מצוות השביעית והיובל שחובקות את כל הערכים כאחד, ומגלות את האור האלוקי בכל התחומים, למדנו שזה עניינן של כל התורה וכל המצוות שניתנו לנו בסיני.

 

כפי הנראה, מפני שמצוות השביעית כורכת תחומים רבים, גם הוויכוחים אודות קיומה מתרחבים לתחומים רבים, לשאלות הכלל והפרט, ליחס שבין החוגים השונים, ליחס שבין השיקול המעשי וההישענות על הנס, לשאלת הגלות והגאולה. כיוון שסוגיה זו מורכבת כל כך, ניתן לומר שמדרך הלימוד בסוגיה זו ניתן לסלול דרך ישרה ללימוד כל התורה.

זכינו ושלח לנו ה' בדורות האחרונים את הרואה הגדול, גדול שבגדולים, חסיד שבחסידים, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה של ארץ ישראל, לסלול לנו את הדרך לקיומה של מצוות השביעית, ולקיומה של התורה כולה. לא היה כמוהו גדול בתורה בדורות האחרונים, וגדולתו בכל התחומים, מקרא וגמרא, עיון והלכה, אגדה וקבלה, חסידות ומחקר, הכללים והפרטים. לעיתים עושר חכמתו היתה לו לרועץ, שכן הוא הבין לעומק את כל השיטות, ורצה תמיד לצאת ידי כולם. וגם כשהדברים נראו כסותרים, בעומק וגודל ורוחב מחשבתו, ראה כיצד הם משלימים זה את זה. אולם בפועל כשהרעיונות השונים הגיעו לידי סתירה מעשית, כאב וסבל מהצורך לבחור ולהכריע לצד אחד. ואע"פ כן מכוח גדולת תורתו הכריע הלכה וסלל את הדרך הישרה והשלימה בתורה. כך גם בסוגיות שביעית, מצד אחד כאב מאוד את גלות האומה והחיסרון בבניין הארץ, והשתוקק מאוד לקיים את המצוות כפי חיובן העתידי, כי ראה את האור הגנוז בהן. ומאידך, הכריע שבמצב הנוכחי יש הכרח להשתמש ב'היתר המכירה' לצורך הכלל והפרט, ולצורך קיום מצוות יישוב הארץ וקירוב הגאולה. לכן לעיתים הלומד השטחי מוצא לכאורה סתירות בדבריו, אולם הן נובעות מגודל ורוחב דעתו, שהכיל את כל הרעיונות, גם הסותרים, ופעם מבאר מצד זה ופעם מצד זה. לכן גם הבין את מתנגדיו, ואף אהב אותם, למרות שסבל מהם מרורות. בספר זה השתדלתי ללכת בדרכו, כפי מה שפסק לכלל ישראל. אולם שלא כמידת חסידותו המופלגת, שרצה לכתחילה לצאת ידי כולם וגם הבין את החולקים עליו ואת המניע הטוב לטעויותיהם, אני הלכתי בדרך הרגילה של ההלכה על פי רובם המכריע של הפוסקים.

ב

אין לשער את גודל הזכות שנפלה בחלקי, שתלמידי הישיבה יחד עם תושבי הישוב הר ברכה, שותפים מלאים בספר זה כמו גם בקודמיו. מתחילת זמן חורף ועד ראש חודש תמוז תשע"ה עסקתי בלימוד הלכות שביעית, ומעת לעת בשיעור היומי בישיבה שיתפתי את התלמידים בשאלות ובביאורים שהתחדשו, ובחודשי אייר וסיוון השיעור היומי בישיבה הוקדש ללימוד הלכות שביעית כסדר. מדרך הטבע, כיוון שרוב מחשבותי עסקו במצוות השביעית, גם דרשות השבת והשיעורים לתושבי הישוב עסקו בסוגיות אלו. ומעת לעת, כאשר זכיתי לבאר סוגיה עמומה, לא יכולתי שלא לבשר על כך בקהל עם בדרשת ליל השבת, ולמחרת בצהרים הייתי מבאר את הסוגיה בשיעור הגדול לנשים, ועוד יותר בהרחבה לקראת צאת השבת בדרשה הגדולה לגברים. גם שיתפתי את שומעי בסיפור תולדות השביעית והישוב המתחדש בארץ, ובמחשבותי וסערת לבבי אודות המחלוקות סביב 'היתר המכירה' ויישוב הארץ, והמשמעויות הציבוריות שלהן. בכל הנושאים הנידונים זכיתי לשמוע שאלות ותשובות, הערות והארות. וכיוון שהרכב שומעי השיעורים מגוון, השאלות וההערות וההארות עולות מכל התחומים, מהמטבח ומבית המדרש, מהשווקים ומהמשפחות המורחבות, ממומחים ומומחיות להיסטוריה, כלכלה וחברה. גם השומעים והמהנהנים בראשם כאשר הדברים מבוארים היטב, תרמו את תרומתם. כולם שותפים מלאים בספר זה. "הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן" (תענית ז, א).

מתוך קיום מצוות יישוב הארץ בקו הראשון של ההתיישבות בלב השומרון, צמח ונכתב הספר על השביעית והיובל, וכולו תפילה לקיבוץ הגלויות ויישוב כל הארץ לאורכה ולרוחבה, עד שנזכה לקיים את מצוות השביעית והיובל כאמור בתורה, במלא תוקף חיובן וקדושתן. עוד אזכיר את קרובנו ניר לביא, שנטע כרמי יין סביב לישוב, וזכה ונתקיימו על ידו דברי הנביא (ירמיהו לא, ג-ד): "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ". בתוך כך גם נפגשתי מקרוב עם ההלכות המעשיות של החקלאים בשביעית.

 

ג

זכות גדולה עבורי להודות לשותפים הקרובים בלימוד הסוגיות: לרב מאור קיים שליט"א, ר"ם בישיבת הר ברכה, שמלווה אותי במשך כל הלימוד, ובכישרונו וחריצותו מסייע לליבון הסוגיות, שמח בביאורי וחידושי ויחד עם זאת מבקרם בקפדנות, כדי שהכל יצא מלובן כדבעי. וכן תודה לרב יאיר וייץ שסייע בהגהות וליבון הסוגיות, ובמיוחד דקדק מאוד בסוגית הגבולות והשנים, מימות יהושע בן נון ועד ימינו. כמו כן אודה למאור הורוביץ שבזריזות ודקדקנות סייע בליבון המקורות ובמלאכת ההגהה התוכנית והלשונית וסידור הספר לדפוס. תודה גם לרב אוריאל שלמוני על ההגהות העמוקות ותוספת המקורות. וכן תודה לרב ד"ר בועז הוטרר על תרומתו בבירור הסוגיות עם המבט ההיסטורי. תודה לרב יונדב זר על ההגהה הדייקנית והעידוד, ולר' נתנאל רוזנשטיין על כתיבת המפתח. וכן תודה לחברי הטוב והוותיק, החכם הכולל, הרב זאב סולטנוביץ' שליבן עימי את הסוגיות הכלליות.

 

ד

חובה נעימה מאוד לציין לשבח את הספרים שנתחברו בדור האחרון שעזרו לנו מאוד בלימוד הסוגיות. בראש ובראשונה ל'מכון התורה והארץ' שזכה לההדיר את ספרו של מרן הרב קוק זצ"ל 'שבת הארץ' בתוספת כל המקורות מהראשונים ומהאחרונים. אין עוד ספר מפורט ועשיר במקורות כמותו על השביעית. תלמידי החכמים, חברי מכון זה גם כתבו את הספר החשוב 'קטיף שביעית', שבו סיכמו את כל ההלכות וההדרכות המקצועיות לחקלאים וגננים. תודה מיוחדת לרב יהודה עמיחי שליט"א, שבנוסף להיותו עומד בראש המכון, כתב מאמרים מצוינים בנושאי השביעית ומצוות התלויות בארץ, והם מפוזרים בספרי 'מכון התורה והארץ' וכתבי העת שלו. כמובן גם נעזרתי בספרו של נשיא המכון, הרב יעקב אריאל שליט"א 'באהלה של תורה', ובמאמריו החשובים של בנו, ידידי מנוער, הרב עזריאל אריאל שליט"א. כמו כן אציין את מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל, שהמכון החשוב הזה קם מכוחו ובעידודו וממשיך את מפעלו ההלכתי. אציין גם את הרב יהושע מגנס שליט"א, שזכה להוציא את המבוא החשוב ל'שבת הארץ' של מרן הרב עם תוספות חשובות של ביאורים, הערות והרחבות. ראוי לציין גם את ספרו של ידידי הרב יהודה זולדן שליט"א 'מלכות יהודה וישראל'.

לאורך כל הלימוד נעזרנו בספרו החשוב של מו"ר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל 'מאמר מרדכי', ובו הלכות פסוקות כדרכו בקודש ועיונים רבים. פעמים רבות הלכתי בדרכו. כמו כן אזכיר לשבח שני ספרים: 'משפטי ארץ' של 'בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית', שהוא חשוב, שיטתי ומדויק. וכן ספר 'שביתת השדה' של הרב שניאור רווח מ'המכון למצוות התלויות בארץ', שמסכם בבהירות ובהרחבה את הסוגיות.

בעניין היתר המכירה חובה לציין בהערכה את בירוריו המקיפים של הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שמובאים בספרו החשוב יביע אומר חלק י' (יו"ד לז-מד). כמו כן ראוי להזכיר את הספר העמוק והבהיר, 'לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל', לידידי הרב זאב ויטמן שליט"א, שכתבו מתוך רוחב דעתו והיכרותו את המציאות. כמו כן אזכיר בתודה את ידידי הרב יהושע בן מאיר שליט"א, מחבר הספר 'מה נאכל בשנה השביעית – היתר מכירה או אוצר בית דין', שבו הוא מברר בדייקנות את דעתם של מרן הרב קוק ורוב ממשיכיו, שסברו ש'היתר המכירה' הוא הפתרון הנכון ולא 'אוצר בית דין', ובנוסף לכך עבר על פרקי הספר והחכימני בהערותיו. כמו כן אזכיר לשבח את ספרו היפה והמלובן, של ידידי הרב יוסף צבי רימון שליט"א 'שמיטה – הלכה ממקורה', שהלומד בו זוכה לקבל תמונה רחבה ומקיפה של כל סוגיות השמיטה. גם אודה לידידי הרב יהודה ברנדס שליט"א על הערותיו המחכימות. וכן לרב שלמה אישון שליט"א על הערותיו בעניין שמיטת כספים.

 

ה

שלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ולאמי מורתי, שכל יסודות תורתי והשקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לענבל אשתי היקרה שמקדישה את כל כוחותיה להגדלת התורה ולהאדרתה, להצלחת הלימוד ולהוצאת הספרים לזיכוי הרבים. יהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, מתעלים בלימוד התורה וקיום המצוות, מקימים משפחות טובות ומפוארות, ומרבים אמת, חסד ושלום עד עולם.

אוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה והדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר מנהל הישיבה, קרן פוגל האחראית על ההדפסה וההפצה, חיים מרגוליס האחראי על השיווק, ולקודמים להם בהנהלת הישיבה והדפסת הספרים, ר' יעקב כץ, ר' דודו סעדה, ור' ישראל סעדיה. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.

אליעזר מלמד

תמוז תשע"ה

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן