חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

פתח דבר לפניני הלכה שבת

פתח דבר

א

אודה לה' שזיכני ללמוד תורה וללמדה, ועתה זיכני להשלים את כתיבת הלכות שבת בל' פרקים. אמרו חכמים שהשבת שקולה כנגד כל המצוות (ירושלמי ברכות א, ה). עוד אמרו שהיא מתנה טובה שהיתה גנוזה בבית גנזיו של הקב"ה, וביקש הקב"ה ליתנה לישראל, ואמר למשה: לך והודע לישראל כי זו מתנה טובה (שבת י, ב). המיוחד במצוות השבת שהיא מקדשת את ישראל בדרך של שובה ונחת, שהרי עיקר עניינה לשבות ממלאכת החול ולזכור את בורא העולם הבוחר בעמו ישראל באהבה, וכל זה בדרך של מנוחה ועונג, בסעודות ולימוד תורה. אלא שלא קל להגיע לאותה מנוחה ועונג עליון ומקודש, שכן הלכותיה מרובות והן כהררים התלויים בשערה (חגיגה א, ח). ורבים מהרוצים לקיים את השבת כהלכתה נמצאים במבוכה מרוב הלכות שאינם מבינים את משמעותן, ואף הן שנויות במחלוקות רבות. עקב כך, הפכה השבת אצל רבים ליום של מתח הנובע מחוסר הבנה ביסודות ההלכה. השתדלתי לבאר את ההלכות תוך הדגשת הכללים והיסודות, כדי שכל הלכה פרטית תשען על יסוד הגיונה ההלכתי, ואף זאת תוך חיבור לטעמה הרוחני הכללי של מצוות השבת. הדבר מתבטא גם בסדר ההלכות, שבתחילת כל פרק מבואר היסוד והטעם, ומתוך כך נובעים פרטי ההלכות. על פי סדר זה הוקדם העיסוק במצוות 'זכור' לעיסוק במצוות 'שמור'.

השתדלתי להביא בגוף ההלכה את המקור העיקרי בגמרא או בשו"ע או ברמב"ם. כאשר מדובר בשאלה חדשה שנוצרה בעקבות תנאי זמנינו, השתדלתי ללכת על פי כללי הפסיקה המקובלים, שניים מהם עיקריים: א' הלכה כרוב, אלא שאין הכוונה לרוב מקרי של ספרים, אלא דעה שמקובלת על רוב מניין ובניין של הפוסקים. ב', במחלוקת או ספק דאורייתא לחומרא, ובדרבנן לקולא. להלכות אלו ציינתי בדרך כלל מקור מספרי פוסקי זמנינו, כדי שיראה הלומד שהשיטה שכתבתי כעיקר כתובה להלכה בעוד ספרים. אבל לא מפני שמחבר פלוני כתבה נסמכתי עליה, שכן לפעמים אותו ספר בסוגיות אחרות אינו הולך בשביל המרכזי לענ"ד. הרי שאין הציון מהווה מקור אלא אסמכתא, ולפעמים הזכרתי ספר מסוים מפני שההלכה נתבארה בו היטב. מ"מ כאשר ישנם חולקים על השיטה המרכזית, כאשר שיטתם חשובה, או מפני משקלה ההלכתי או שיש עדה שנוהגת כמותה, הזכרתי את דבריה בגוף הספר. כאשר על פי השיקול ההלכתי היא שיטה צדדית יחסית, הזכרתי את דבריה בהערות או בספר ההרחבות.

בעזרת הש"י זכינו להתקבץ לארץ ישראל, אלא שבעקבות הגלות והפיזור נוצרו מנהגים שונים בעדות ישראל, ובכל קהילה נהגו לפסוק כגדולי התורה שבאותו המקום. למסורת זו יש תוקף הלכתי כמנהג שיש לשומרו. בספר זה הזכרתי את מסורות הפסיקה השונות המקובלות בעדות ישראל, כדי שהספר יתאים לבני כל העדות. אך יש לדעת כי פעמים רבות מתוך טעות תולים מחלוקות אחרונים בחילוקי המנהגים שבין מנהגי ספרדים ואשכנזים, אולם אחר העיון מתברר שאין הדבר נכון ופעמים רבות גם בין פוסקי הספרדים והאשכנזים יש מחמירים ויש מקילים, במקומות אלו הזכרתי את הדעות השונות. במיוחד היה צורך להוסיף את מסורת פסיקתם של חכמי צפון אפריקה ותימן.

ספרים רבים יצאו לאור על הלכות שבת בדור האחרון ואזכיר את העיקריים שבהם, שבהם נעזרתי בליבון ההלכות. מעל כולם הספר 'שמירת שבת כהלכתה' לרב נויבירט, שתי מעלות עיקריות לו: א' הוא מלובן ומלוטש באופן מיוחד, ועבר ליטוש נוסף במהדורה החדשה שיצאה לאור בשנה שעברה. ב' הוא נשען על פסקיו וסברותיו של רשז"א זצ"ל, שזכה ללבן את הלכות שבת באופן נפלא ומעמיק. בתשובות יבי"א, יחו"ד וילקוט יוסף, ישנם סיכומים חשובים ומקיפים, וההלכה מתבארת לשיטת השו"ע. בספר 'מנוחת אהבה' זכה ללבן ולסכם את הסוגיות בעמקות ובהירות, אמנם מתוך חריפותו לעיתים הוא סולל נתיבים משלו, שאינם מוסכמים על האחרונים. לאחרונה יצא לאור ספר חשוב, מדויק ומלובן בעמקות על כמה מגדולי הפוסקים האשכנזים – 'ארחות שבת'. בשו"ת אור לציון מצאתי אוצרות, ואמנם יש טוענים נגדו שנכתב בזקנותו של המחבר על ידי תלמידים, ולא לובן ובוסס כראוי על ידי מקורות. אולם מתוך הלכותיו ניכר, שהמחבר היה דן בדעתו בסוגיות אלו במשך שנים, ומתוך שנצרפו בדעתו, יצאה מסקנתו בהירה ומלובנת, ועל ידה מתיישבות קושיות שונות. בתשובות ציץ אליעזר נתבארו סוגיות חשובות ברוחב והיקף רב, ומשקלם גדול. ועוד ספרים חשובים יצאו, ולא נזכירם כי רבים הם.

ב

בכסלו תש"ס יצאה לאור המהדורה הראשונה של הלכות שבת חלק א'. בהקדמתי הבעתי תקווה שבפעם הבאה שנלמד בישיבה מסכת שבת, אשלים את החלק השני. תקוותי נכזבה, ובערב ר"ה תשס"ו זכיתי רק להוסיף מספר פרקים לחלק הראשון. עתה בעז"ה יתברך הנני זוכה להשלים את כל הלכות שבת. בתחילה חשבתי שבכרך השני רק אוסיף את ההלכות שנחסרו, כדי שהכרך הראשון הנמצא בידי רוכשים רבים ימשיך להיות שימושי. אולם בתוך הלימוד התגבשה בדעתי צורת הספר השלימה, לפיה עוד לפני הפרקים העוסקים במצוות 'זכור' והסתעפויותיה, פרק פתיחה רעיוני לעניין השבת (פרק א). וכן להקדים לפני ביאור המלאכות האסורות בשבת פרק על כללי המלאכות (כמו שינוי, פסיק רישא, גרמא, מקלקל, שבות דשבות), שעל פי היסודות המבוארים בו ניתן להבין את שורשי ההלכות (פרק ט). כמו כן חשבתי שיש לרכז יחד את שלוש הפרקים העוסקים במאכלי השבת (פרקים י-יב). לאחר מכן לסדר באופן הגיוני את הפרקים, מלאכות הבגד, הגוף, הבית, אש וחשמל, מלאכות שבצומח ובחי, ומלאכת הוצאה. לאחר מכן פרקים על איסורי חכמים שעל ידם גיבשו את צביון השבת, כמוקצה, דיני קטן, שימוש בגוי, ואיסור הנאה ממלאכת שבת. ולסיום דיני רפואה ותחומי שבת. וכבר היה ברור שלא ניתן להישען על הכרך שיצא לאור בעבר. הנני מתנצל בפני קוני המהדורה הקודמת על כך. מכל מקום, כיוון שכך, יכולתי להמשיך ללבן וללטש את הפרקים שכבר נדפסו. אמנם לא נצרכתי לחזור ממה שכתבתי בתחילה, אבל ברוך ה' בכמה עניינים זכיתי לבאר את ההלכות ביתר בהירות וקיצור (כמו לדוגמא בדין הסרת כתמים, להלן יג, ח, לעומת יא, ו-ז, במהדורה הקודמת. וכן בחיוב הדלקת נרות שבת להלן ד, ו-ח).

ג

כבר בכרך הקודם שיצא לאור בתשרי תשס"ט, שעסק בהלכות 'ברכות', הוספתי כרך 'הרחבות', ובו מקורות נוספים וביאורים. וגם עתה על הלכות שבת הוספתי כרך 'הרחבות'. ספר ההרחבות אינו מלובן כ'פניני הלכה', ורק מתוך הצורך להשיב על שאלות הלמדנים שהלכו ורבו, נצרכתי להדפיסו. אין בו שיטתיות, לעיתים הובאו בו הסברים רחבים ומעמיקים, ולפעמים רק ציון מספר מקורות מצומצם לנושא. גם הרחבות לנושאים המחשבתיים שבספר נכנסו בו בהרחבה. כיוון שכרך ה'הרחבות' אינו שיטתי ומלובן כפי שהייתי רוצה, ביקשתי שלא ימכרוהו יחד כסט אחד עם 'פניני הלכה', אלא רק למעוניינים בו.

 

ד

שלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ורב הישוב, ולאמי מורתי, שכל יסודות השקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לאשתי היקרה, ויהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו מתעלים בתורה ומצוות, מקימים משפחות טובות ומרבים תורה וחסד עד עולם.

אודה לה' שזיכני ללמוד וללמד בישיבה ובישוב הר ברכה. מהתושבים אני למד על השאלות ההלכתיות המלוות את חייהם, ועם תלמידי החכמים בישיבה, המבוגרים והצעירים, אני זוכה ללבן את הסברות וההגדרות, בשיעורי ההלכה ובדיונים שמתפתחים עם הר"מים והבחורים הלמדנים. בלא השילוב הזה, של בית המדרש עם חיי המעשה, לא הייתי זוכה לכתוב ספר זה.

כאן המקום להודות לרב אורן דחבש ולרב מאור קיים, שסייעו בידי רבות בליבון הסוגיות, ובהבאת מקורות נוספים מספרי הפוסקים, והם שותפים מלאים בכתיבת ספר ההרחבות. וכן תודה לרב יונדב זר, שסייע בליבון הסוגיות ובהגהות והבאת הספר לדפוס. במיוחד סייע בפרק ל' הנוגע לתחומי השבת, בליבון הסוגיות ושרטוט הציורים להמחשת ההלכה. תודה לר' נתנאל רוזנשטיין על כתיבת המפתח. וכן תודה לרב זאב סולטנוביץ' ולרב שלומי בדש על סיועם בהערות והארות. וכן תודה לרב אורן מצא, הרב גד אלואי, הרב יואל קטן, ר' דוד ויצ'נר, ר' חגי כהן, ר' בראל שבח, ר' איתמר בן גל, איתמר לברטוב ואהרן פרידמן, על סיועם בהגהות, ועמהם שאר תלמידי הישיבה שהשתתפו בשיעורים ונטלו חלק בהגהות. ומתלמידי יותר מכולם.

אוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה והדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר ור' שלו קיים, ולקודמים להם בהנהלת הישיבה והדפסת הספרים, ח"כ ר' יעקב כץ, ר' דודו סעדה, ור' ישראל סעדיה. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.

ה

אמרו חכמים: אמר הקב"ה לאברהם אבינו: "אם מקבלים בניך את השבת – הם נכנסין לארץ, ואם לאו – אינם נכנסין" (בראשית רבה מו, ט). עוד אמרו חכמים: "אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה, שנאמר (בראשית יג): קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה (ולא יותר). אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (בראשית לג): ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה, שנאמר (בראשית כח, יד): והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (בראשית רבה יא, ז). פירש בעץ יוסף, שגם אברהם אבינו קיים את כל המצוות והשבת, אלא שלא נזדרז לקבוע את תחום השבת מבעוד יום, ולכן בזכותו נוחלים את הארץ במידה. אבל יעקב אבינו שהידר בעניין השבת והזדרז לקבוע את תחומה, ירושתו בלא גבול. כמה נפלאים דברים אלו, שדווקא על ידי קביעת תחום השבת, שנראה לכאורה כהגבלת החיים, זכה יעקב לנחלה בלא מיצרים. יהי רצון שנזכה לשמור שבתות בשמחה ושלימות, ומתוך כך נזכה לנחול את הארץ, לאורך ולרוחב ולעומק, בלא גבול. ומתוך כך נזכה לבניין בית המקדש וביאת משיח צדקנו וגאולה שלימה במהרה בימינו.

 

אליעזר מלמד

הר ברכה

טבת תשע"א

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן