פרק פרק ל - תחומי שבת - פניני הלכה https://ph.yhb.org.il/category/שבת/30-תחומי-שבת/ הרב אליעזר מלמד Wed, 25 Dec 2019 11:24:42 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.2 https://ph.yhb.org.il/wp-content/uploads/2016/02/cropped-e1456071683432-32x32.jpgפרק פרק ל - תחומי שבת - פניני הלכהhttps://ph.yhb.org.il/category/שבת/30-תחומי-שבת/ 32 32 א – כללי מצוות תחומיןhttps://ph.yhb.org.il/01-30-01/ Thu, 30 Mar 2000 01:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=363הצורך להטלטל בדרכים ולנסוע ממקום למקום נובע מחסרונו של האדם, שאין הוא מוצא את סיפוקו ופרנסתו במקומו, ועל כן הוא נזקק לנדוד ולצאת מתחומו. אבל עניינה של השבת שינוחו בה כל ישראל מטורח ודאגה, ויתבוננו בשלמות הפנימית של הבריאה, ויודו לה' שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ויתענגו על ה' ועל טובו. וזהו […]

הפוסט א – כללי מצוות תחומין הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ב – ריבוע התחוםhttps://ph.yhb.org.il/01-30-02/ Thu, 30 Mar 2000 02:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=364קבעו חכמים שמקום שביתתו של האדם הוא מרובע, וכן תחום השבת שלו מרובע. היינו שאם אדם שבת בשדה ומקומו הוא ארבע אמות, אין מודדים את מקומו בעיגול שקוטרו ארבע אמות, אלא מקומו הוא ריבוע של ארבע אמות, באופן שהוא מרוויח את הזוויות. ואם שבת בישוב או עיר, למרות שצורתם עגולה, מכניסים אותם לתוך ריבוע או […]

הפוסט ב – ריבוע התחום הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ג – תחום שבת יחודי לכל אדםhttps://ph.yhb.org.il/01-30-03/ Thu, 30 Mar 2000 03:00:53 +0000 http://testing.tip.org.il/wordpress/?p=1158תחום שבת הוא יחודי לכל אדם לפי מקום שביתתו. שאם היו גרים בשדה שני אנשים שבתיהם רחוקים זה מזה אלף אמה, הרי שלכל אחד תחום שבת משלו, חלקו חופף לתחום של חברו וחלקו אינו חופף. גם על בהמתו וחפציו של אדם, בין יהודי ובין גוי, חלים דיני תחומין. לפיכך, אם הלך אדם עם טליתו עד […]

הפוסט ג – תחום שבת יחודי לכל אדם הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ד – השובת בתוך העיר והשובת מחוצה להhttps://ph.yhb.org.il/01-30-04/ Thu, 30 Mar 2000 04:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=365השובת בעיר או בישוב, בין היו גרים שם יהודים או גויים, כל השטח המיושב ברציפות, נחשב כמקום אחד, ומודדים אלפיים אמה מחוצה לו. וגם אם היה שם רווח בין הבתים, אם הם מוקפים גדר או 'עירוב', כל השטח המוקף נחשב כמקום אחד, ומודדים אלפיים אמה מחוצה לו (כמבואר להלן בהלכה ח). אלא שכל זה הוא […]

הפוסט ד – השובת בתוך העיר והשובת מחוצה לה הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ה – צורת המדידה בזמן חז"ל וכיוםhttps://ph.yhb.org.il/01-30-05/ Thu, 30 Mar 2000 05:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=366קבעו חכמים כללים כיצד מודדים את תחום השבת באופן שיהיה קרוב ביותר לשיעור המדויק. ואמרו (עירובין נז, ב): "אין מודדין אלא בחבל של חמישים אמה, לא פחות ולא יותר". שאם ימדדו בחבל ארוך יותר, יתקשו למתוח אותו משום כובדו, ונמצא השיעור מתקצר. ואם ימדדו בחבל קצר יותר, יש לחשוש שימתחו אותו יותר, ונמצא השיעור מתרחב. […]

הפוסט ה – צורת המדידה בזמן חז"ל וכיום הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ו – ריבוע העולם וריבוע העירhttps://ph.yhb.org.il/01-30-06/ Thu, 30 Mar 2000 06:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=367כפי שלמדנו (הלכה ב), מרבעים את מקום שביתתו של האדם, שאם היה שובת בשדה, יש לו ארבע אמות על ארבע אמות, ואם היה שובת בעיר, מכניסים את העיר לתוך מרובע. ומן המרובע הזה מודדים אלפיים אמה לכל רוח. ועתה נוסיף שכאשר מרבעים את הישוב, מרבעים אותו לפי רוחות השמים (שו"ע שצח, ג).[6] ואם יש לו […]

הפוסט ו – ריבוע העולם וריבוע העיר הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ז – אימתי אין מרבעיםhttps://ph.yhb.org.il/01-30-07/ Thu, 30 Mar 2000 07:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=368כפי שלמדנו, מרבעים את העיר, ועל ידי כך נשכרים את הזוויות. אלא שאמרו חכמים שבמצבים מסוימים אי אפשר למתוח קו ישר על ריבוע כל העיר, מפני שיש בה מובלעות גדולות מדי של מקום שאינו מיושב, כדוגמת עיר שעשויה כקשת, או כזווית ישרה (כאות היוונית גמא, גאם – Γ). זה הכלל, כאשר יש ארבעת אלפים אמה […]

הפוסט ז – אימתי אין מרבעים הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ח – חיבורי ישוביםhttps://ph.yhb.org.il/01-30-08/ Thu, 30 Mar 2000 08:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=369כל זמן שבתי העיר רצופים, היינו שאינם רחוקים זה מזה יותר משיעור 'קרפף', שהוא כשיעור חצר גדולה, כ-32 מטר לערך, הרי הם נחשבים רצופים. ואם היה ביניהם יותר משיעור זה, אין הבתים מתחברים זה לזה, ולכל אחד תחום שבת משלו.[9] ואם היו בתי העיר רצופים כמקובל, והיה שם בית שיצא מהשורה, כל זמן שאינו רחוק […]

הפוסט ח – חיבורי ישובים הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ט – הבלעת ריבועיםhttps://ph.yhb.org.il/01-30-09/ Thu, 30 Mar 2000 09:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=370ריבוע של ישוב אחד שנכנס לתוך ריבועו של ישוב אחר, גם כשאין שם 'עירוב' שמחברם, כיוון שהריבועים נכנסים זה לתוך זה, הרי שהם מחברים את שני הישובים, ועושים להם ריבוע חדש שמכיל את שניהם כאחד. ומותר לתושבי שני הישובים ללכת אלפיים אמה מחוץ לאותו ריבוע משותף. ואם היה בין זוויות שני הריבועים יותר משיעור ארבעת […]

הפוסט ט – הבלעת ריבועים הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> י – דין הערים הגדולותhttps://ph.yhb.org.il/01-30-10/ Thu, 30 Mar 2000 10:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=371כבישים שבתוך עיר שרוחבם יותר מ-64 מטר, אם הם חוצים את כל העיר, הרי שהם מחלקים אותה לשני חלקים, ויש לחשב את תחום השבת לכל חלק בנפרד. וכן שטחים פתוחים, כדוגמת גינות נוי ופארקים, שרוחבם יותר מ-64 מטר, שחוצים את כל העיר, מחלקים אותה לשני חלקים, ויש לחשב את תחום השבת לכל חלק בנפרד. ולכאורה […]

הפוסט י – דין הערים הגדולות הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]>