הלכות מדינה – שאלות עם תשובות

מדריך פרק ו עם תשובות

שאלות לפניני הלכה העם והארץ פרק ו דינא דמלכותא דינא
א – דינא דמלכותא דינא
1. מה הפירוש המילולי של הכלל "דינא דמלכותא דינא" ועל מה זה חל?
(פירוש המושג הוא "דין המלכות הוא דין", והכלל חל על דיני מיסים ותקנות ציבור כמו חוקי תנועה)
2. מה הבסיס הרעיוני של דינא דמלכותא דינא?
(*תושבי המדינה מקבלים על עצמם את המלכות ומוחלים לה על חלק מזכויותיהם, ומסכימים לזה שהמלכות תקבע חוקים ותנהל את סדרי החיים הציבוריים
*הקרקע של כל המדינה שייכת למלכות מדין כיבוש, שהרי המלכות על ידי כוחה הצבאי והכלכלי שומרת על המדינה, נמצא אם כן שכל קרקעות המדינה שייכות למלכות, ולכן כל מי שמתגורר באותה מדינה, חייב לשמוע בקולו של בעל הבית, דהיינו המלכות)
ב – גדרי דינא דמלכותא
3. מה דייקו חכמי הראשונים לגבי גדרות דינא דמלכותא דינא?
(דווקא דין המלכות הוא דין, אבל לא דין המלך. כלומר אם יקום מלך ויגזור גזירות הנוגדות את ההגיון והמוסר המקובל, הרי שלגזירות אלו אין תוקף. רק לתקנות וחוקים המקובלים בדרך כלל בשאר המלכויות יש תוקף.)
4. מתי אין לחוקי הממשלה\מלכות תוקף דינא דמלכותא דינא?
(שהממשלה קובעת חוקים שאינם מקובלים בכל המלכויות, ובכלל זה שהחוקים צריכים להיות חוקים שאין בהם הפליה או קיפוח של אדם מסוים או קבוצה)
ג – דינא דמלכותא בארץ ישראל
5. מה דעת הר"ן והרשב"א לגבי דינא דמלכותא בארץ ישראל? מה דעת הרמב"ם?
(דעת הר"ן והרשבא: מפני שיסוד הכוח של המלכות לחוקק חוקים, מבוסס על כך שהארץ שייכת למלך או למלכות מדין כיבוש, . ולכן אדם שמעוניין להתגורר באותה המלכות, צריך לקבל על עצמו את חוקיה. ואם אינו מוכן לקבל את חוקיה, עליו לחפש מקום אחר, אבל כל זה יכול להיאמר רק לגבי חוץ-לארץ, ששם הארץ אכן יכולה להיות שייכת למלכות, אולם את ארץ ישראל נתן הקב"ה לעם ישראל, ואין לשום מלכות רשות לגרש יהודי ממנה.
דעת הרמב"ם: שהיסוד של 'דינא דמלכותא דינא' אינו תלוי בבעלות על הקרקע, אלא הוא נשען על ההסכמה הציבורית למלכות, שבעצם זה שהציבור אינו מורד ומפיל את השלטון, הרי הוא מסכים לקבל על עצמו את כל החוקים שהוא מחוקק . ולכן ענין דינא דמלכותא דינא שייך לענין השלטון ולא האדמה שעליה נמצאים):
6. איזה פילוג יש לענין מיסים לדעת החתם סופר?
(מיסים שלא חלים מטעם דינא דמלכותא דינא שהמלך לוקח להנאתו הפרטית ולהחזקת ארמונו וחצרו וכבוד מלכותו, אבל כאשר הטלת המיסים נועדה למען אזרחי המדינה, כגון צרכי ביטחון, חינוך, כבישים וכדומה, ודאי הוא שכולם חייבים לשלם)
7. איזה שתי איסורים עוברים שלא משלמים מיסים?
(דינא דמלכותא דינא, גזל הציבור)
ד – אין בכוח דינא דמלכותא דינא לבטל מצווה
8. מאיפה לומדים על דינא דמלכותא דינא? ומאיזה ביטוי לומדים שדינא שמלכותא דינא לא חל שזה מבטל מצווה?
(*נאמר ליהושע בן נון, שכמנהיג ישראל יש לו סמכות להורות הוראות, וכל איש אשר ימרה את פיו ייענש ויומת
* רַק חֲזַק וֶאֱמָץ. כלומר תקנותיו של יהושע מחייבות בתנאי שיקיים את הפסוק "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי" )
9. למה הרמב"ם ממשיל את הדין של קדימות המצוות לדינא דמלכותא דינא?
(שדבריו של הקב"ה קודמים לדבריו של המלך, שהמלך עצמו הוא עבד למלך מלכי המלכים הקב"ה ודברי המלך ודברי העבד מי שומעים? דברי המלך.)
ה – סמכות טובי העיר לכנסת ולממשלה
10. תחת איזה סמכיות אפשר להטיל מיסים בארץ?
(דינא דמלכותא דינא, טובי העיר)
11. מי הם טובי העיר?
(המנהיגים שהיו נבחרים על ידי בני העיר או הקהילה שנקראים 'טובי-העיר')
12. למה לדעת הרא"ש יש סמכות לטובי העיר?
(שכל מה שטובי הקהל מסכימים לעשות, בכל תקנות הקהל שמתקנים על יחידים ועל רבים, שריר וקיים גם בלא קניין, וכל דבריהם ככתובים וכמסורים. ולכן בני העיר רשאים להעניש ולקנוס את מי שעובר על תקנותיהם.)
13. מאיפה התוקף ההלכתי של טובי העיר לפי המבי"ט? ולפי המהר"ם שיק?
(לפי המבי"ט: מאחר שהציבור נוהג לנהל את ענייניו באופן של בחירת מנהיגים שהם מתקנים תקנות ומטילים מיסים וקנסות, אין אדם פרטי יכול לעבור על מנהגם, וחובתו למלא אחר תקנות הקהל
לפי המהר"ם שיק: בכל ענייני הציבור יש לקהל דין של שותפים, ויש לציבור זכות של 'חזקה')
ו – קונה ומוכר ותשלומי מס.
14. מה התועלת שמרווחים מתשלום מס? ומה הניסיון בזה?
(שעל ידי תשלומיו הוא נעשה שותף בקליטת העלייה, בביצור הביטחון, ובכל מהלך בניינה של מדינת ישראל, בנושא זה של תשלום מיסים הניסיון קשה, שכן פעמים רבות יצר תאוות הממון של האדם מעביר אותו על דעתו.)
15. מתי מותר לקנות בלי חשבונית ולמה?
(מי שקונה אצל אחיו או אצל חבר קרוב מאוד, מותר לקנות בלא חשבונית, שכן אפשר היה שהמוכר יתן את המוצר לאחיו במתנה, אלא שהאח המקבל רוצה לפצות אותו על מה ששילם ליצרן ועל טרחתו.)
16. האם צריך לדרוש חשבונית כשקונים? ועל מה הקונה יכול לעבור?
(אין חובה על הקונה לדרוש חשבונית,יתכן שבזה שהוא אינו דורש את החשבונית הוא עובר על המצווה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ")
ז – המצווה להשפט בבית הדין על פי התורה
17. מה לומדים מ "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלוֹהִים הוּא"?
(לדון דייני ישראל הסמוכים איש מפי איש עד משה רבנו ע"ה פוסקים הלכה בשליחות אלוקית.)
18. מה השתנה לענין המשפט התורני כשלוש מאות שנה אחרי החורבן?
(כשלוש מאות שנה לאחר חורבן בית המקדש השני – פסקה הסמיכה בישראל, שאין סומכים אלא בארץ ישראל, ומעמדם של הדיינים נשתנה. שעד אז היה לחכמי ישראל הסמוכים תוקף עצמי לשפוט את העם, ומשנפסקה הסמיכה שוב אין לחכמי ישראל סמכות עצמית.)
19. למה אסור ללכת לבתי המשפט בארץ?
(כי הם "ערכאות של גויים", הואיל ושיטת המשפט שלהם אינה על פי תורת ישראל.וכן כל הדן בדייני נכרים ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו")
20. מה צריך לעשות כשהנתבע לא מוכן לבוא לבית דין? ולמה?
( האיסור לילך ל'ערכאות' בתוקפו, עד אשר יבוא התובע לפני בית דין או רב שעוסק בדיני ממונות, והם יתנו לו רשות לילך ל'ערכאות' כדי להציל את ממונו. מפני שבאופן זה הוא אינו עובר על מצוות התורה לדון בפני דייני ישראל, שכן הלך ל'ערכאות' ברשות דייני ישראל)
ח – מצוות מינוי שופטים
21. כמה אנשים צריך שיהיו בסנהדרין שמקימים בכל עיר? ולמה יש את המספר הזה?
(צריך שיהיה בסנהדרין עשרים ושלושה דיינים בכל עיר, כדי שתוכל לדון בכל הדינים שבתורה – דיני נפשות ודיני ממונות. דיני נפשות נידונים בפני עשרים ושלושה דיינים, ודיני ממונות נידונים לפני שלושה דיינים.)
22. כיום שחכמים הם לא סמוכים איזה דינים אסור להם לדון?
(אין לבתי הדין כיום סמכות לדון בדיני נפשות ודיני קנסות. ורק כהוראת שעה מותר להם לקנוס ולענוש)
ט – שלא לשהות את הדין.
23. למה ממשלים את הסיכסוך לסכר?
(שהסכסוכים שבין אדם לחבירו דומים לסדק בסכר, שבתחילה אפשר לסותמו בקלות, ואם לא יסתמוהו מיד, הסדק יתרחב, ומים רבים יחלו לשטוף דרכו, ואז כבר לא ניתן יהיה לסתום את הסדק, מפני שהסכר כולו יקרוס בשטף המים.)
24. איפה השופטים צריכים לשבת? למה במקום המסוים הזה?
(השופטים צריכים לשבת בשער העיר, במקום שבו כל העם עוברים, כדי שיהיו זמינים לכל, וכך כל סכסוך יוכל להתברר לפניהם מיד. ואף פסק הדין היה מתבצע במהירות, ואם היה אחד מהנידונים מסרב לקיים את הדין, היו השוטרים שעומדים לרשות בית הדין אוכפים באופן מיידי את המשפט. )
25. לפי תקנת עזרא באיזה ימים מתכנס בית הדין ומאיזה סיבה?
(בתי הדין יושבים בכל יום שני וחמישי, שכן ראה עזרא שברוב המקומות אין צורך לדון בכל יום. וקבע את ימי שני וחמישי, מפני שאז היו בני הכפרים מגיעים לערים, וכך יכלו גם בני הכפרים לברר את סכסוכיהם בפני השופטים. )