בדיקה, ביעור ומכירת חמץ
בדיקת חמץ – ליל י"ד בניסן
מטרת הבדיקה:
לוודא שאין חמץ בבית ולבטל כל חמץ שלא נמצא.
מתי בודקים?
מיד לאחר צאת הכוכבים בליל י”ד בניסן (ליל ערב פסח).
זמן הבדיקה:
מיד לאחר צאת הכוכבים בליל י”ד בניסן (ליל ערב פסח). השנה תשפ”ה (2025) זה יוצא בשבת ולכן מקדימים ביום ללילה שבין חמישי לשישי החל משעה 19:30.
הכנת הבית לבדיקה:
לסיים לנקות את הבית ולהניח חמץ שיישאר לבדיקה ולשריפה.
מסיימים לנקות את הבית לפני זמן בדיקת חמץ. נוהגים להחביא ברחבי הבית 10 פתיתי חמץ קטנים מ’כזית’ ועטופים היטב, כדי לוודא שהבדיקה מתבצעת כראוי. למחרת שורפים את הפתיתים בשרפת החמץ
לפני הבדיקה יש לברך:
“ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ.”
אופן הבדיקה:
בודקים עם נר או פנס בכל המקומות שבהם יש סיכוי להימצאות חמץ (מטבח, חדרים, מגירות, תיקים, רכב, כיסי בגדים, מקומות שבהם ילדים אוכלים וכו’).
לאחר הבדיקה אומרים:
“כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָה דְּאִיכָּא בִּרְשׁוּתִי, דְּלָא חֲזִיתֵיהּ וּדְלָא בִּעַרְתֵּיהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.”
ניתן לומר את נוסח הביטול גם בעברית:
כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ולא ביערתיו ייבטל ויהא (מופקר) כעפר הארץ.
משמעות הביטול: כל חמץ שלא נמצא בבדיקת החמץ נחשב כאילו אינו ברשותנו והוא בטל ומופקר כעפר הארץ.
ביעור חמץ – בוקר י"ד בניסן (השנה ביום שישי, י"ג)
מטרת הביעור:
לסיים לבער כל חמץ שנמצא בבית לפני זמן כניסת איסור אכילת חמץ.
מתי מבערים?
בבוקר י”ד בניסן, לפני סוף זמן אכילת חמץ שורפים את כל החמץ שנשאר מהבדיקה.
כיצד מבערים?
שריפת חמץ – משליכים את החמץ לאש ושורפים אותו לגמרי (זו הדרך המועדפת).
חלופות לשריפה: מפוררים ומפזרים ברוח או משליכים לאסלה עד שלא ראוי למאכל כלל/לכלב.
לאחר הביעור אומרים:
“כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָה דְּאִיכָּא בִּרְשׁוּתִי, דּחֲזִיתֵיהּ וּדְלָא חֲזִיתֵיהּ, דּבִּעַרְתֵּיהּ וּדְלָא בִּעַרְתֵּיהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.”
אפשר גם בעברית: אפשר לומר את הנוסח גם בעברית: כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, ייבטל ויהא הפקר כעפר הארץ
משמעות הביטול: עכשיו כל חמץ שברשותנו (גם זה שידענו עליו וגם זה שלא) בטל ואינו נחשב עוד לחמץ שאסור בפסח.
מכירת חמץ
מטרת המכירה:
חמץ שקשה לשרוף או לאבד בדרך אחרת (למשל מוצרי חמץ יקרים) רבים נוהגים למכור לנוכרי כדי שלא יהיה שייך ליהודי בפסח, וכך לא יעבור על שהיית החמץ בביתו באיסור ‘בל ייראה’ ו’בל יימצא’.
איך מוכרים?
חותמים על שטר הרשאה למכירת חמץ. השטר מסמיך רב למכור את החמץ כהלכה. את השטר ניתן למלא פיזית אצל רב או דרך האינטרנט.
אנחנו מאפשרים למכור בקישור הזה את החמץ – אל תחמיצו, לחצו עכשיו כאן.
הרב מוכר את החמץ לגוי לפני זמן איסור חמץ בערב פסח. מרגע המכירה של החמץ אסור להשתמש אלא לפי תנאי המכירה.
מאחסנים את החמץ במקום סגור בבית (ארון נעול או חדר מסומן) ולא משתמשים בו בפסח.
לאחר פסח – הרב קונה את החמץ חזרה מהגוי, ואז ניתן להשתמש בו. המכירה חזרה לפי תנאי המכירה לגוי.
📌 שימו לב: אין להשתמש בחמץ שנמכר עד לאחר שהרב מודיע שהמכירה הסתיימה והחמץ חזר לבעלות היהודי או לפי תנאי המכירה.
🔹 סיכום קצר:
✅ בדיקת חמץ בלילה – מחפשים חמץ עם נר, אומרים ברכה ומבטלים חמץ שלא נמצא.
✅ ביעור חמץ בבוקר – שורפים את החמץ ומבטלים שוב.
✅ מכירת חמץ – אם יש חמץ שלא ניתן להשמיד, מוכרים אותו לגוי דרך הרב.
🔹 מטרת כל הפעולות הללו: לוודא שאין חמץ ברשותנו בפסח ולמנוע איסור “בל יראה ובל ימצא”.
