יא – ברכת החמה
יא,א – ברכת החמה אמנם רבי צדוק הכהן מלובלין, בספר הזכרונות הארוך, מצות קידוש החודש פרק ה' (עמוד 80-83 במהדורת מכון הר ברכה), הביא ספיקות על
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
יא,א – ברכת החמה אמנם רבי צדוק הכהן מלובלין, בספר הזכרונות הארוך, מצות קידוש החודש פרק ה' (עמוד 80-83 במהדורת מכון הר ברכה), הביא ספיקות על
יב-טו,א – בריות נאות ובריות משונות ברכות נח, ב: "אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים אומר ברוך משנה הבריות. מיתיבי: ראה את הכושי
יד,א – בריות משונות כתבתי לברך על כל סוג של שוני פעם אחת, ואם יראה עוד משונה מאותו הסוג, לא יברך, והוספתי בהערה: ונראה שבזה
טו,א – פיל וקוף – ברכה נפרדת על כל אחד מהם כתב בספר אהלך באמיתך (יז, י), שעדיף שבעת שיברך על ראיית הקוף יכוון שברכתו
טז,א – האם הברכה על כל סוג של עבודה זרה בגמרא ברכות נז, ב, אמרו: "הרואה מרקוליס מברך…" ונחלקו הראשונים האם דווקא על מרקוליס ומה
יז,א – חכם הרזים בארץ ישראל הרמב"ם הל' ברכות י, יא, כתב שברכה זו דווקא בארץ. ור' מנוח הסביר, שזה עפ"י הגמרא ברכות נח, א, אין
יח,א – ברכה על חכמים נפסק לברך על חכמים – בשו"ע רכד, ז-ח; ח"א סג, ח; שלמת חיים א, נד; יחו"ד ד, פג; אהלך באמיתך
יט,א – מלך רשע עיין בחזון עובדיה ע' תיא-תיב, שהביא את הסברות של הפוסקים שלא לברך על מלך רשע, ומפני שחשש לדעתם כתב לברך עליהם
כ,א – האם בגדים מיוחדים מעכבים בשו"ת נבחר מכסף ג', כתב שרק אם הוא בבגדי מלכותו מברכים עליו, אבל אם התחפש לאחד העם, אין מברכים עליו.
כא,א – ראיית בית קברות אחר לדעת שו"ע הרב (סדר ברכות הנהנין יג, יג), אין לברך על ראיית בית-קברות אחר בתוך שלושים יום, וכן דעת