ו – לימוד תורה
ו,א – לימוד תורה כתב החינוך שכג: "ואסרו לכל אדם שלא יכוון מלאכתו במועד, כלומר שיניח מלאכתו לדעת קודם המועד בעניין שיעשה אותה במועד מפני
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ו,א – לימוד תורה כתב החינוך שכג: "ואסרו לכל אדם שלא יכוון מלאכתו במועד, כלומר שיניח מלאכתו לדעת קודם המועד בעניין שיעשה אותה במועד מפני
ה,א – איסור הספד ועיסוק בדברים מצערים אסור להספיד בחול המועד (שו"ע או"ח תקמז, א). בנוסף לכך אסור להספיד בשלושים יום הסמוכים לרגל מת שנפטר
א,א – מקור לדין 'הואיל' פסחים מו, ב: "איתמר, האופה מיום טוב לחול, רב חסדא אמר: לוקה, רבה אמר: אינו לוקה. רב חסדא אמר: לוקה, לא
יא,א – הבדלה עיין בהערה 4 שמוסכם שיסוד מצוות הקידוש בשבת, היינו הזכרת קדושת השבת, מהתורה. ולגבי הקידוש על היין, לדעת רוה"פ המצווה מדברי חכמים,
י,א – מנהג קריאת מגילות לגבי מגילת אסתר, מצוות הפורים לקוראה. אבל לגבי שאר המגילות, נראה שיסוד המנהג לקוראן בכך שרצו חכמים שיקראו את חמש
ה,א – מדיני הסעודה רוב דיני סעודת יו"ט התבארו לעיל בפרק א' ז-ט, ובהרחבות שם. מי שלא אכל סעודה בלילה, צריך לאכול שתי סעודות ביום (מ"ב
ד,א – טעויות בתפילת חג שחל בשבת התפלל של שבת ולא הזכיר חג, לא יצא, וחוזר לתחילת הברכה. ואם סיים תפילתו יתפלל שוב. ואם כשחזר
יז,א – מצוות הקבלת פני רבו ברגל סוכה כז, ב: "תנו רבנן: מעשה ברבי אלעאי שהלך להקביל פני רבי אליעזר רבו בלוד ברגל, אמר לו:
טז,א – מצוות עליה לרגל בזמן הזה כתב הרמב"ם חגיגה א, א: "שלש מצות עשה נצטוו ישראל בכל רגל משלש רגלים ואלו הן: הראייה שנאמר
יג,א – מצוות השמחה בכל דבר שמשמח כתב הרמב"ם (ספה"מ עשה נד): "וכולל באמרו וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ מה שאמרו גם כן שמח בכל מיני שמחה… ולשחוק