הרב מאור קיים

ו,א – סיים לאכול ושכח לברך לדעת פוסקי אשכנז פשוט שיברך, שהואיל ומעיקר הדין גם על שהייה מברכים, כאן שכבר היה צריך לברך על הסעודה,

ה,א – מקור הדין סוכה מה, ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל: לולב שבעה (מברך על הלולב כל שבעת הימים), וסוכה יום אחד. מאי טעמא?

ד,א – אכילת תבשילי דגן כשיעור ביצה עיין בהערה 4, שלדעת רש"י, תוס', רא"ש ור"ן, וכן נפסק בשו"ע תרלט, ב, אכילת קבע היא כאשר אוכל

ג,א – האם הכוונה המפורטת מעכבת כתב הב"ח שכדי לקיים את המצווה כתיקונה צריך לכוון את הכוונות המיוחדות לסוכה, זכר ליציאת מצרים וזכר לענני כבוד.

א,א – תוקף מצוות סוכה יש אומרים שהציווי של התורה, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב), מחייב לשבת בסוכה כל רגעי החג, ואמנם מותר

יז,א – מהי פרגולה פרגולה הינה מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות וגינות, כדי ליצור מקום מוצלל שניתן לשבת בו בנוחות. עיקר הפרגולה הוא גג שנשען

יד,א – עד כמה צריך לטרוח ולהשקיע כדי שלא יצטער בה כלל שאל מהר"ח אור זרוע סי' קצד, מדוע פוטרים את החתן ושושביניו מהסוכה מטעם

ט,א – דין סוכה תחת האילן והדין כשהשפילו את ענפי האילן משנה ט, ב: "העושה סוכתו תחת האילן – כאילו עשאה בתוך הבית". ובגמרא: "אמר

א,א – הכל מודים שהסוכה דירת ארעי ועיקרה הסכך במשנה הראשונה (ב, א): "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר". ונחלקו שלושה

ה,א – הכרעת המחלוקת הרשב"ם (ויקרא כג, מג), כתב שפשט הפסוקים מורה כאומרים סוכות ממש. לעומת זאת, רש"י (ויקרא כג, מג) כתב: "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי