ב – מלאכת דבר האבד
ב,א – טעם היתר מלאכת דבר האבד כדי להסיר דאגה מן הלב, ויוכלו לשמוח, שהחושש מהפסד נעשה טרוד ומתקשה לשמוח (ריטב"א מו"ק יג, א; הגה"מ
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ב,א – טעם היתר מלאכת דבר האבד כדי להסיר דאגה מן הלב, ויוכלו לשמוח, שהחושש מהפסד נעשה טרוד ומתקשה לשמוח (ריטב"א מו"ק יג, א; הגה"מ
יג,א – ארבע דעות במעמדם ההלכתי של סוגי הכתב השונים יש סוברים שדווקא כתיבה אשורית הכשרה לספר תורה נחשבת מלאכת אומן, וכל שאר האותיות והשפות,
ג,א – הערמה – ההיתר לצורך המועד ומחלוקת תנאים אם מותר להערים משנה מו"ק יא, א: "כל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן". מו"ק
ב,א – המלאכה שנאסרה היא מלאכה שיש בה טורח מו"ק ב, ב: "תנן: משקין בית השלחין במועד ובשביעית. בשלמא מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא