ט”ו בשבט מצוין בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות (עצי מאכל).
חכמי ישראל קבעו את התאריך הזה כי בזמן זה על פי השנה החקלאית, כבר ירדו רוב גשמי העונה והעצים מתחילים להתעורר ולפרוח.
המשמעות ההלכתית של ט”ו בשבט, הוא לעניין גיל העץ וסוג התרומות הניתנות מפירותיו. שמירת השמיטה ואיסור ההנאה מפירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו (‘ערלה’) מסתיים (נטע רבעי).
בט”ו בשבט נהגו רבים לאכול מהפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל, כדי להודות לה’ על הארץ הטובה ועל פירותיה. עוד נהגו, להוסיף תפילה לשפע וברכה לפירות טובים בשנה הבאה.
בט”ו בשבט, לא אומרים בתפילה ‘תחנון’, לא מספידים בהלוויות ולא צמים.
סדר ט”ו בשבט הוא מנהג שהחל לפני מאות שנים ובו אוכלים מהפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל ככתוב בתורה: “אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ” (דברים, ח’, ח’).
לפני כ-400 שנה התפתח מנהג בירושלים ובצפת לערוך “סדר ט”ו בשבט,” שבו אוכלים פירות מארץ ישראל, מודים לה’ ומתפללים על פירות השנה. המנהג התפשט גם לקהילות בחו”ל, שם אכילת הפירות ביטאה אהבה לארץ וגעגועים אליה. בגלל הקושי לשנע פירות טריים, אכלו שם בעיקר פירות מיובשים מהארץ.
כיום, למרות חזרת עם ישראל לארצו, נמשך המנהג גם בארץ.(מקור)
מנהג נטיעת עצים בט”ו בשבט החל עם התפתחות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בראשית הציונות.(מקור)
נטיעת עצים בארץ ישראל מסמלת דבקות בדרכי ה’ וקיום מצוות יישוב הארץ, תוך השקעה לטווח ארוך לטובת הדורות הבאים.
כאשר אנו ניגשים לסדר טו בשבט יש לפנינו מאכלים שונים וברכות שונות והשאלה על מה יש לברך קודם. ככלל כאשר רוצים לאכול מהמאכלים ללא עדיפות אישית מסויימת זה הסדר (פרטי הדין מורכבים וניתן להרחיב בלחיצה על הקישור בהמשך):
“בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ“.
ברכת הלחם (וכן מאפים מתוקים שאוכלים כדי לשבוע), אם אוכלים לחם את כל הברכות הקשורות לשביעה מהארוחה אין מברכים. לכן כאשר רוצים לברך על כל מאכל בנפרד לא אוכלים לחם.
“בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת.”
מאכלים מחמשת מיני דגן (כדוגמת חיטה, שעורה, כוסמין) שאינם לחם.
“בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן“
ברכה על יין ומיץ ענבים טבעי.
“בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ“
ברכת פרות הגדלים על אילנות בהגדרתם ההלכתית. כשיש מספר סוגים ואין העדפה מסויימת עדיף לבחור פרי משבעת המינים לפי הסדר הזה: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רימונים.
“בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה“
פירות שלא גדלים על עצים בהגדרתם ההלכתית (כולל עגבניה, בננה ואננס).
“בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ“
זו ברכה כללית לכל מה שאין לו ברכה ספציפית, כולל מים ששותים כשצמאים, שוקולד ופטריות.
(מקור)
החובה בבדיקת פירות וירקות תלויה בסיכון לשרצים: אם יש חשש גבוה או סימנים לבעיות כמו ריקבון, יש חובה לבדוק. אם יש חשש קטן בלבד, מותר לאכול ללא בדיקה, אך כאשר ישנם שרצים יש לבדוק את כל המאכל.(מקור)
הלכות תרומות ומעשרות הן מצוות הפרשת פירות מהדגן והפירות בארץ ישראל, שמיועדות לכהנים, לויים ועניים. כיום, ניתן לקיים בעיקר את ‘מעשר עני’ בשנים ג’ ו’, והמצווה נחשבת לרוב הדעות למצווה ברמת חשיבות פחותה (מדרבנן).(מקור)
האזינו להקראות הלכות, מתוך פניני הלכה זמנים, מאת הרב יונדב זר. האזנה נעימה!
בספר מבאר הרב אליעזר מלמד את הלכות זמנים ובהם: חנוכה, ט”ו בשבט וחודש אדר, פורים, הלכות ראש חודש, ספירת העומר ומנהגי האבלות, יום העצמאות, יום ירושלים וימי הזיכרון, ל”ג בעומר, צומות החורבן, שלושת השבועות ותשעה באב
לומדים יקרים,
השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.
לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.
כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.
להזמנה לחצו כאן
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה