א – סדר קריאת שמע שעל המיטה
אמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב). אין הבדל בהלכות אלו בין גברים לנשים.[1]
והיה נוהג רבי יהושע בן לוי להוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), ו"ה' מה רבו צרי" (תהלים ג) שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב), ורבים נוהגים כמותו. עוד נהגו במשך הדורות להוסיף מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת "והיה אם שמוע", ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשיות.[2]
לסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת "שמע" וברכת "המפיל", אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שנתפשט המנהג לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (ע' מ"א רלט, ב).[3]
יש מדקדקים לומר את ברכת "המפיל" סמוך לשינה, אחר שאמרו את "שמע" וכל שאר הפסוקים. ולמנהג המקובלים מקדימים ברכת "המפיל" ל"שמע" ולשאר הפסוקים. מי שחוששת שמא תירדם, תתחיל ב"שמע" ו"המפיל", וכך תהיה בטוחה שלכל הפחות תספיק לומר לפני שתירדם את מה שתקנו חז"ל (ע' מ"ב רלט, ב).