פרק ד - ברכת המזון - פניני הלכה https://ph.yhb.org.il/category/ברכות/04-ברכת-המזון/ הרב אליעזר מלמד Thu, 03 Aug 2023 10:50:42 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.2 https://ph.yhb.org.il/wp-content/uploads/2016/02/cropped-e1456071683432-32x32.jpgפרק ד - ברכת המזון - פניני הלכהhttps://ph.yhb.org.il/category/ברכות/04-ברכת-המזון/ 32 32 א – מצוות ברכת המזוןhttps://ph.yhb.org.il/10-04-01/ Wed, 04 Oct 2000 01:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=50מצווה מהתורה שאחר שיאכל אדם לחם וישבע – יברך לה', שנאמר (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". למדו חכמים שברכת המזון צריכה לכלול שלושה עניינים: ממה שנאמר: "וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ", למדו שצריך לברך את ברכת 'הזן', בה אנו מברכים לה' על המזון. ומזה שנאמר: "עַל […]

הפוסט א – מצוות ברכת המזון הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ב – ברכת הטוב והמטיבhttps://ph.yhb.org.il/10-04-02/ Wed, 04 Oct 2000 02:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=51לאחר חורבן בית המקדש וחורבן הארץ, היה נראה לכאורה שאין עוד תקווה לבניין הארץ וירושלים, ואין עוד טעם להמשיך לברך את ה' "על הארץ הטובה". לפיכך הוסיפו ותקנו את ברכת 'הטוב והמטיב', כדי לחזק את האמונה שהכל לטובה, ואף החורבן, הגלות והייסורים, נועדו לתקן אותנו ולהביאנו מחדש לבניין שלם יותר של הארץ, ירושלים והמקדש. ביום […]

הפוסט ב – ברכת הטוב והמטיב הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ג – משמעות ברכת הזןhttps://ph.yhb.org.il/10-04-03/ Wed, 04 Oct 2000 03:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=52כדי להעמיק בעניינה של ברכת המזון צריך להתבונן בכל הפרשייה שבמרכזה נצטווינו על ברכת המזון (דברים ח, א-יח). בפסוק הראשון מובאת המגמה הכללית: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם". לאחר מכן מתבארים שני יסודות מרכזיים: האחד, שה' זן את הכל כפי שאנו […]

הפוסט ג – משמעות ברכת הזן הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ד – מרכזיותה של ברכת הארץhttps://ph.yhb.org.il/10-04-04/ Wed, 04 Oct 2000 04:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=53היסוד השני החורז את כל פרשיית ברכת המזון, הוא שבחה של ארץ ישראל. אמרו חכמים (במד"ר כג, ז), על הברכות שבברכת המזון – "אין לך חביבה מכולן יותר מברכת 'על הארץ'". וכך הוא פשט הפסוק, שעיקר המגמה לברך את ה' על הארץ הטובה, שנאמר (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ […]

הפוסט ד – מרכזיותה של ברכת הארץ הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ה – דיני אמירת ברכת המזון וחינוך הקטניםhttps://ph.yhb.org.il/10-04-05/ Wed, 04 Oct 2000 05:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=54צריך המברך להשמיע לאוזנו את מה שהוא מוציא בפיו, ואם לא חיתך את המילים בשפתיו – לא יצא. לכתחילה יש לומר את הברכה בקול, כי הקול מעורר את הכוונה. מי שאינו מבין עברית, יכול לומר את הברכה בתרגום לשפה שהוא מבין (שו"ע קפה, א-ג, מ"ב א-ג, ולעיל א, ו-ז). בדיעבד, מי שהשמיט קטעים מברכת המזון, […]

הפוסט ה – דיני אמירת ברכת המזון וחינוך הקטנים הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ו – החובה מהתורה כששבע ומדברי חכמים בכזיתhttps://ph.yhb.org.il/10-04-06/ Wed, 04 Oct 2000 06:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=55מהתורה חייב אדם לברך ברכת המזון כאשר אכל סעודה עם לחם ושבע, שנאמר (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ". וחכמים הוסיפו ותקנו, שגם אדם שאכל כ'זית' לחם, כיוון שנהנה, יברך את כל ברכת המזון. אמרו חכמים (ברכות כ, ב), שטענו המלאכים לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, כתוב בתורתך (דברים י, יט): אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים […]

הפוסט ו – החובה מהתורה כששבע ומדברי חכמים בכזית הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ז – תוספות בשבתות וחגיםhttps://ph.yhb.org.il/10-04-07/ Wed, 04 Oct 2000 07:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=56בימים קדושים שהיו מקריבים בהם קרבן מוסף, תקנו חכמים להזכיר בברכת המזון את קדושת היום, שאין האכילה בימים אלו כאכילה של ימי חול, אלא יש בה תוספת מצווה וקדושה, וצריך לתת לכך ביטוי בברכה. בשבת אומרים: 'רצה והחליצנו'; וביום טוב, חולו של מועד וראש חודש אומרים: 'יעלה ויבוא'. תקנו לומר את ההוספה בברכת 'בונה ירושלים' […]

הפוסט ז – תוספות בשבתות וחגים הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ח – שכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא'https://ph.yhb.org.il/10-04-08/ Wed, 04 Oct 2000 08:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=57השוכח לומר בברכת המזון 'רצה' או 'יעלה ויבוא', דינו תלוי בחובת הסעודה. אם זו סעודה שחובה לאכול בה לחם, ממילא נמצא שהיה חייב לברך ברכת המזון ולהזכיר את היום, וכיוון ששכח, עליו לחזור ולברך ברכת המזון. ואם זו סעודה שאין חובה לאכול בה לחם, אינו חוזר. לפיכך, אם שכח לומר 'רצה' בשתי הסעודות הראשונות של […]

הפוסט ח – שכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא' הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> ט – מים אחרוניםhttps://ph.yhb.org.il/10-04-09/ Wed, 04 Oct 2000 09:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=58אמרו חכמים שחובה ליטול ידיים לפני ברכת המזון, ונטילה זו נקראת 'מים אחרונים'. טעם הנטילה, מפני שהיו משתמשים במלח סדומית שעלול לסמא את העיניים (חולין קה, א-ב). ועוד אמרו, שישנה מצווה ליטול ידיים לפני ברכת המזון, כדי להתקדש לקראת הברכה, שאין ראוי לומר את ברכת המזון כשהידיים מזוהמות משיירי המאכלים (תר"י ורא"ש עפ"י ברכות נג, […]

הפוסט ט – מים אחרונים הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]> י – דיני מים אחרוניםhttps://ph.yhb.org.il/10-04-10/ Wed, 04 Oct 2000 10:00:00 +0000 http://localhost/wordpress/?p=59לנוהגים ליטול מים אחרונים, צריך ליטול רק שני פרקים של האצבעות, ובבוהן די בפרק אחד, משום שלמעלה מזה אין מגיע לכלוך המאכל (שו"ע קפא, ד). ויש מהדרים ליטול את כל האצבעות (באו"ה 'עד', כה"ח טו"ב). כל הדינים המעכבים את הנטילה שלפני הסעודה אינם שייכים לנטילת מים אחרונים, ולכן אין צורך ליטול את הידיים מתוך כלי […]

הפוסט י – דיני מים אחרונים הופיע לראשונה ב-פניני הלכה.

]]>