בני משפחה שהלכו לבקר ידידים או קרובים, ובשעת הדלקת הנרות הם עדיין בבית מארחיהם. למרות שהם אוכלים שם ארוחת ערב, אין בית מארחיהם נחשב כביתם, ולכן הם אינם יכולים לקיים שם את מצוות הדלקת נרות.

לפיכך, אם אפשר, טוב שאחד מבני המשפחה ילך לביתם להדליק נרות בשעת צאת הכוכבים, ובזה יצאו כולם ידי חובת הדלקה. בנוסף לכך, בני המשפחה האחרים יקפידו לשמוע את הברכות ולראות את הנרות בבית המארחים, כדי להשתתף בהודאה על הנס.

ואם הם במקום רחוק ואין מי שיכול ללכת לביתם להדליק נרות, אזי כשיחזרו לביתם ידליקו נרות בברכה, ואם ירצו לאכול לפני כן, יסכמו ביניהם שכאשר יחזרו לביתם יזכירו זה לזה להדליק נרות.

עוד עצה, לבקש משכן שידליק עבורם בביתם. ולדעת רוב האחרונים הוא ידליק בלא ברכה כי הם אינם לידו (עי' בימי הלל והודאה פרק לא).

י"א שעדיף שהשכן ידליק עבורם בזמן (נר איש וביתו ח, א), וי"א שעדיף שהם ידליקו בברכה כשיחזרו (שבט הלוי ד, סו).

אבל אם הם מתכוונים לאכול ארוחת ערב ולישון בבית מארחיהם, אזי בית המארח נחשב ביתם באותו יום, ובהדלקת המארח הם יכולים לצאת ידי חובה. ויקפידו לקנות שותפות בנר בשווה פרוטה, או שבעל הבית יקנה להם במתנה חלק מהנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהת הנר.

ולמנהג אשכנז, נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות בברכה, ולכן גם האורחים ידליקו שם נרות בברכה.

ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון שידליקו נרות חנוכה בברכה בדירת האירוח, וישתדלו להדליק במקום שהעוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות ויתפרסם הנס יותר.

1. מה יעשו משפחה שיצאה לבקר ידידים בימי החנוכה, והם לא יהיו בביתם בזמן הדלקת נרות….

א. …והם רק אוכלים ארוחת ערב אצל המשפחה המארחת וחוזרים לביתם במשך הערב… 3 אפשרויות

אפשרות א

אפשרות ב

אפשרות ג

ב. והם מתכוונים לישון בבית מארחיהם…

(הערה: הקנין צריך להיות קניין ממשי ולא רק לומר שהמארח יאמר בפה שהוא מקנה לו את הנרות)

ג. הם מקבלים דירה נפרדת לישון בה באותו ערב

וכן הדין במשפחה שמתארחת כל השבת, שביתם באותה שבת הוא בית המארח, ויתנו לו פרוטה בערב שבת כדי שיהיו שותפים בנרות, ויצאו ידי חובתם בהדלקתו. ולמנהג אשכנז, עדיף שהאורחים ידליקו נרות בברכה.

ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון שידליקו נרות בברכה בדירת האירוח.

במוצאי שבת, אם הם מתכוונים לחזור במהרה לביתם, מוטב שידליקו נרות בביתם.

ואם הם מתכוונים לחזור מאוחר, בשעה שכבר לא ילכו אנשים ברחוב, עדיף שיצאו ידי חובת המצווה בבית מארחיהם, כפי שיצאו בערב שבת.

ואם הם אינם חוזרים במהירות אבל גם לא מאוחר, הרי הם רשאים להחליט היכן להדליק את נרותיהם, כי מצד היום הקודם מקומם עדיין בבית מארחיהם, ומצד היום הבא מקומם בביתם, לפיכך מותר להם לבחור את מקום הדלקתם.

2. משפחה שמתארחת בשבת חנוכה אצל חברים, כיצד יקיימו מצות הדלקת נרות חנוכה בכניסת שבת?

א. כשהם ישנים בבית משפחה המארחים

לדעת הספרדים

לדעת האשכנזים

3. משפחה שמתארחת בשבת חנוכה אצל חברים, כיצד יקיימו מצות הדלקת נרות חנוכה במוצאי שבת?

אפשרות א

אפשרות ב

אפשרות ג

ככלל, דין רווקים עצמאיים, בחורים או בחורות, שיש להם בית משלהם, קנוי או שכור, צריכים להדליק נרות בדירתם כדין משפחה. וכשהם מתארחים עליהם להתנהג כמו שלמדנו למעלה בתחילת הדף.

המתארחים בבית מלון צריכים להדליק נרות.

ונחזור בקצרה על מה שכבר נתבאר בהלכות הקודמות: אם הם משפחה או רווק עצמאי, ידליקו בברכה.

ואם יש להם בן זוג שמדליק בביתם, או שהם סמוכים על שולחן הוריהם שמדליקים בביתם, למנהג ספרד ידליקו בלא ברכה, ולמנהג אשכנז ידליקו בברכה.

והנכון שידליקו את הנרות בחדרם, מפני שהוא מיוחד להם לעומת חדר האוכל שהוא מקום ציבורי. אם יש בחדר חלון הפונה לרשות הרבים, ידליקו ליד החלון. ויישארו בחדר לכל הפחות חצי שעה, וכשיצאו יכבו את הנרות, כדי שלא תפרוץ שם שריפה.

ואם בעלי המלון אינם מסכימים שידליקו נרות בחדרים, בלית ברירה ידליקו בחדר האוכל או בלובי.

נחלקו הפוסקים בשאלה, האם חיוב הדלקת נרות חנוכה קשור לבית.

יש אומרים שתקנת חכמים היא שמי שיש לו בית ידליק נרות, אבל מי שמתגורר ברחוב, אינו יכול לקיים את המצווה. וכן מי שיצא לטיול והוא ישן בשדה, או חייל שנמצא באוהל קטן שאין בו שיעור בית (כשני מטר על שני מטר), אינו יכול לקיים את המצווה.

ויש אומרים שגם מי שאין לו בית חייב להדליק נרות במקום שבו הוא נמצא.

וכיוון שיש בזה ספק, מי שאין לו בית ידליק נרות בלא ברכה. למשל, היוצא לטיול בחנוכה וישן בשדות ובדרכים, ידליק נרות בלא ברכה. וכן חייל שישן בשוחות או באוהל קטן, ידליק בלא ברכה. אבל מטייל או חייל שישן בתוך אוהל גדול, האוהל נחשב כבית, וידליק בברכה בפתח האוהל.

הנוסעים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, אף שהם בנסיעה, ידליקו שם נרות בברכה, כיוון שחלל הקרון או המטוס או החדר שבספינה נחשב כבית לעניין מצוות הדלקת נרות חנוכה. אמנם פעמים שמסיבות בטיחותיות לא ירשו להדליק שם נרות. ואם יסכימו שאחד מהנוסעים ידליק נר אחד עבור כולם, יוכלו לצאת בו ידי חובתם.

וכבר למדנו, שלמנהג הספרדים, מי שיש לו אשה שמדליקה עליו בביתו, או שהוא סמוך על שולחן הוריו, ידליק בלא ברכה. ולמנהג אשכנז יכול להדליק בברכה.

4. שאלה לדיון: מה יעשה רווק עצמאי, שמתארח אצל חברים בשעת הדלקת נרות ורק יחזור לביתו מאוד מאוד מאוחר בלילה?

5. רשום מקרה שמדליקים נרות חנוכה בבית מלון, ואין מברכים עליהם

6. רשום מקרה שמדליקים נרות בבית מלון ומברכים עליהם

7. באיזה תנאי אדם שמטייל בשטח מדליק נרות חנוכה ומברך עליהם, הסבר מדוע?

8. בחר את התשובה הנכונה: בנוסף לסופגניות, בחנוכה נהוג לאכול…

א. זיתים ותמרים     ב. מאכלי חלב     ג. שניצל מטוגן

עיין בכל מקור מידע שברשותך והסבר את תשובתך….

הלכות חנוכה – דיני זמן הדלקת נרות חנוכה (פניני הלכה זמנים יג, ו)

בזמן חז"ל היו האנשים רגילים לחזור לביתם עם חשכה, ולכן אמרו חכמים שמצוות הדלקת הנר "משתשקע חמה ועד שתכלה רגל מהשוק". והכוונה, עד שהעניים שהיו מלקטים דברים שנותרו בשוק היו חוזרים לבתיהם (שבת כא, ב). וזה היה כחצי שעה אחר זמן ההדלקה (רי"ף).

גם בזמנינו, שיש תאורת חשמל, ורוב האנשים ממשיכים לעבוד כמה שעות אחר החשכה, הזמן המובחר להדלקת הנרות הוא בזמן שקבעו חכמים – מצאת הכוכבים עד חצי שעה לאחריו.

אבל מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, רשאי להדליק מאוחר יותר, וישתדל להקדים את חזרתו עד כמה שאפשר, כדי להדליק קרוב יותר לזמן שתקנו חכמים. וישתדל שלא לאחר את ההדלקה מעבר לשעה תשע, שעד אז עוד מקובל בימינו לחזור מהעבודה, ואפשר לומר שהוא בכלל מה שאמרו חכמים: "עד שתכלה רגל מהשוק" (ועי' בהערה 13). ויזהר שלא לאכול אכילת קבע, שהוא שיעור כביצה של פת או מזונות, עד שידליק נרות.

במקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות אחר תפילת ערבית הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואח"כ יזכירו לכולם להדליק נרות, שמצוות לימוד התורה עדיפה על הדלקת נרות בזמן המהודר.

1. מה הכוונה בביטוי "עד שתכלה רגל מן השוק"?
2. מהו הזמן המובחר לפי חז"ל להדלקת נרות חנוכה?
3. באיזה שעה בשעון הוא הזמן המובחר להדלקת נרות חנוכה?
4. א. באלו שני מצבים כתוב בפסקה למעלה שאפשר לאחר את זמן ההדלקה?

מצב א:

מצב ב:

ב. במה צריכים ליזהר כאשר מאחרים את זמן ההדלקה? (2 דברים) א)

ב)

במשפחות רבות מתעוררת שאלה, כיצד ראוי לנהוג כאשר הבעל אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים, האם עדיף שאשתו תדליק נרות בצאת הכוכבים, או שתמתין לו עד שיחזור?

על פי שורת ההלכה, אין חובה ששני בני הזוג יהיו נוכחים בשעת הדלקת הנרות, וכאשר האשה או הבעל מדליקים נרות בביתם, גם בן הזוג השני יוצא ידי חובתו, לפיכך עדיף לכאורה שהאשה תדליק נרות בצאת הכוכבים. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. ככלל, ישנם שלושה שיקולים עיקריים לדחיית הדלקת הנרות עד לחזרת בן הזוג.

הראשון, כאשר הבעל לא יוכל לשמוע את הברכות של הדלקת הנרות בבית הכנסת או במקום אחר. וזאת משום שיש אומרים שאמנם בהדלקת אשתו הוא יוצא ידי חובת ההדלקה, אבל כל זמן שלא ישמע את ברכת 'שעשה נסים' לא יצא ידי חובת ההודאה, ולכן אם אין לו מקום לשמוע את הברכות, עדיף להמתין לו (וכן הדין כאשר האשה אינה בבית בצאת הכוכבים).

השני, כאשר עלול להיגרם עלבון או צער לבעל אם ידליקו את הנרות בלעדיו. וכן להיפך, כאשר האשה מתאחרת ועלול להיגרם לה צער או עלבון אם לא ימתין לה.

השלישי, כאשר יש חשש שאם לא ימתינו לבן הזוג, הקשר שלו למצווה ייפגע. שיקול זה קיים כאשר בן הזוג מאחר לחזור מעבודתו באופן קבוע, שאם בכל הימים או ברובם לא יהיה נוכח בעת הדלקת הנרות, הקשר שלו למצווה עלול להיפגע.

השיקול השלישי משמעותי מאוד למנהג רוב הספרדים (לעיל יב, ג), לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות. וכאשר יש חשש שאם לא ימתינו לשובם של הבנים והבנות, הקשר שלהם למצווה ייחלש, מוטב להמתין להם.

נמצא אם כן, שרק כאשר המאחר יכול לשמוע את ברכות הדלקת הנרות במקום אחר, והאיחור הוא חד פעמי, כך שאין חשש להפרת שלום הבית או לפגיעה ביחס למצווה, עדיף להדליק נרות בזמן המהודר שהוא צאת הכוכבים. אולם בשאר המצבים, מוטב להמתין עד לחזרת בן הזוג, ולמנהג ספרדים – לחזרת שאר בני הבית. ומכל מקום גם

אז אין לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע. ועל בני המשפחה להימנע מאכילת קבע מחצי שעה לפני צאת הכוכבים ועד לאחר קיום המצווה (כמבואר לעיל יב, י). על פי מנהג אשכנז, יש פתרון נוסף, שהאשה תדליק בברכה בצאת הכוכבים, והאיש ידליק שוב בברכה בעת שיחזור (לעיל יב, ד, 2).

5. האם חובה שכל בני הבית, שאמורים לצאת ידי חובת מצוות ההדלקה להיות נוכחים בזמן ההדלקה?
6. סכם את שלושת השיקולים לדחיית הדלקת הנרות עד לחזרת כל בני הבית?

א)

ב)

ג)

7) לפי הנ"ל מה המקרה שאין לדחות בגללו את הדלקת הנרות עד לחזרת כל בני הבית?

8)במה צריכים ליזהר כאשר מאחרים את זמן ההדלקה? (2 דברים) א)

ב)

מי שלא הספיק להדליק נרות חנוכה עד סביבות השעה תשע, ידליק כל הלילה עד עמוד השחר, ויברך על ההדלקה רק אם יש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב ויראה את נרותיו, או שיש בביתו אדם נוסף, כגון אשתו או אחד מבני ביתו, שיראה את נרותיו. אבל אם כל בני ביתו הלכו לישון, ויצטערו אם יעירם, וגם ברחוב סביר שלא יהיה אדם שיראה את נרותיו, ידליק בלא ברכה.[13]

מי שלא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, אבל למחרת ידליק נרות כמו שאר בני אדם .

אף שלמדנו שבערב שבת מדליקים נרות חנוכה לפני השקיעה, ביום רגיל אין להדליק את הנרות לפני השקיעה. ורק בלית ברירה אפשר להדליק נרות אחר פלג המנחה. כגון מי שמוכרח לצאת מביתו לפני השקיעה, ויחזור לביתו מאוחר מאוד בלילה, בזמן שכבר לא יהיה אדם שיראה את נרותיו. וגם אין אחד מבני הבית שיכול להדליק נרות בבית בזמן הראוי. כיוון שאין לו ברירה אחרת, ידליק את הנרות מפלג המנחה, היינו ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, ואף יברך על הדלקתו, כדעת רוב הפוסקים, ויקפיד שהנר ימשיך לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ואם יצטרך לצאת מביתו עוד לפני כן, יוכל בשעת הדחק להקדים את הדלקת הנרות עד כשעה לפני השקיעה אבל ידליק בלי ברכה.

9. א) עד מתי בלילה אפשר להדליק נרות חנוכה?

ב) מתי זה בשעון שעה זו?

10. באלו תנאים אדם שמדליק נרות חנוכה אחרי השעה תשע, יברך על הדלקה זו? פרט.

11. אדם שלא הדליק את הנרות ביום שני של חנוכה, כמה נרות ידליק ביום שלישי? (בלי השמש)

12. מתי הוא זמן פלג המנחה בשעון בזמן חנוכה?

13. א. באלו תנאים, אפשר להדליק את הנרות בפלג המנחה באמצע השבוע? (2 תנאים)

א)

ב)

ב. האם לברך על הדלקה זו שנעשית בפלג המנחה?

ג.  במה יש להקפיד כאשר מדליקים את הנרות בזמן פלג המנחה?

דינים בהלכות בורר

הוצאת גרעיני אבטיח:

החותך אבטיח יכול____________________________________________________________

ואת הגרעינים שלא ירדו בניעור____________________________________________________

מכיוון ש____________________________________________________________________

ולכתחילה עדיף_______________________________________________________________

פירות טובים ורקובים:

• אם יש לפנייך קערה של פירות טובים ופירות שהתחילו להירקב, ואת מתכוונת _______________ ________________________אפשר ___________________________.
• אם אינך מתכוונת לאכול כעת את הפירות הטובים, אבל את חוששת שהפירות הטובים יהרסו מהפירות הרקובים,אפשר_________________________________________אבל לא________

__________________.

• אם יש פרי שחלקו טוב וחלקו רקוב, עלייך להוציא__________________________________

סינון משקים:

גם סינון משקים עלול להיות איסור מהתורה, ודינו תלוי במצב המשקה:

1. 1. אם יש במשקה פסולת, ובלא הסינון אי אפשר לשתות אותו__________________________________ ____________________________________________________________________________
2. 2. אם גם בלא הסינון המשקה ראוי לשתיה_______________________________________________

____________________________________________________________________________

3. 3. במצב ביניים, שהמשקה עם פסולת ובדרך כלל לא שותים אותו כך אבל בשעת הדחק אפשר לשתות אותו_________________________________________________________________________

שאלות:

האם מותר לסנן מיץ תפוזים סחוט? (יש בו חלקי פריאך רוב בני האדם רגילים לשתותו בלא סינון) _______________________________________________________________________

האם מותר לפתוח בשבת ברז מים עם מסננת? ________________________________________________________________________

הפרדת מרק מחתיכות אוכל שבתוכו:

כאשר יש מרק ובו חתיכות_________ של בשר\ירקות, מפני שהן ________  אינן נחשבות מעורבות במרק ולכן מותר להפרידן, אפילו בעזרת _________, ומותר גם אם  מתכוונים לאוכלם ___________ מכיוון שאין במקרה זה איסור _________.

כאשר מדובר במרק ובו  חתיכות________ של ירקות\בשר\אטריות וכו’,  חל איסור בורר,

ומותר להפריד רק _________   _________.

העזרי בדף "בורר במאכלים" ובחוברת ועני על השאלות הבאות:

הוגש מרק לשולחן, ורינה רוצה לאכול רק את המרק-בלי הירקות

דינים נוספים בהפרדת נוזלים ממאכלים-קופסאות שימורים:

דין הפותח קופסת שימורים, ורוצה להפריד את המים מהמאכל תלוי בגודל המאכל:

מלפפונים חמוצים:_______________________________________________________________

____________________________________________________________________________

תירס\אפונה\טונה וכדומה:_________________________________________________________

____________________________________________________________________________

זיתים:_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________

"מוותר אני על עולם הבא שלי בשביל שמירת שבת כהלכתה,

שכן, שבת היא למעלה מהעולם הבא"

רבי ברוך ממז'יבוז

שאלות חזרה הלכות לולב והדס

1. מה היא התיומת, ומה המקור לשם זה?
2. מה הוא הפסול של נחלקה התיומת?
3. מדוע דווקא מקפידים על העלה המרכזי יותר משאר עלי הלולב?
4. לפי שיטת הרמ"א מתי לולב יהיה פסול בדין נחלקה התיומת ובמה חולק עליו השולחן ערוך ומדוע?
5. סכם את הדעות הבאות בדין "נחלקה התיומת"
א. שולחן ערוך –
ב. רמ"א –
ג. גר"א –
6. * מדוע יש הבדל בין היום הראשון לשאר הימים בחג הסוכות?

7. שמואל קנה לולב שהיה עקום מאוד, משה שראה את הלולב אמר לו שהלולב פסול! באילו מקרים משה צודק ובאילו מקרים משה אינו צודק?
8. בטאבה פתחו מפעל ליישור לולבים, כדי לקבל מחיר טוב יותר בישראל עבור הלולבים. האם מותר לקנות לולבים אלו? (בתשובתך התייחס רק ללולב ולא לבעיה של קנייה מערבים).
9. מה הוא "קניטל" (כפתור) ומה המחלוקת לגביו?

10. כיצד אני יכול לבדוק את מידת היובש של האתרוג?
11. מה הוא הסימן ללוב יבש?
12. באיזה מצב ללוב שהתייבש עדיין כשר ומתי לא?
13. באיזה מצב ערבה והדס יבשים יהיו כשרים ובאיזה מצב לא?

14. מה הוא "ענף עץ עבות".
15. אילו הדסים כשרים לארבעת המינים ואילו לא?
16. מה הוא אורך ההדס הכשר? הבא את הדעות השונות!
17. מה הם שתי השיטות לגבי טפח (שמות וגודל)

סוכה
18. מה הם הכללים לסכך כשר?
19. מדוע אסור שהסכך יהיה מעץ שעליו נושרים?
20. הסבר את המושג "צילתה מרובה מחמתה".
21. באילו מקרים החמה פוסלת את הסוכה ובאילו מקרים לו?
22. משה ביקר אצל יואב בסוכה. על הסוכה היה סכך בכל מקום פרט לפינה שם הסכך היה דליל. משה טען שכל הסוכה פסולה ואילו יואב טען שהסוכה כשרה. מתי משה יהיה צודק ומתי יואב יהיה צודק?
23. כיצד בודקים את המצב של צילו מרובה מחמתו?

24. משה ביקר אצל יואב בסוכה. על הסוכה היה סכך בכל מקום פרט לאזור שם לא היה סכך כלל. משה טען שכל הסוכה פסולה ואילו יואב טען שהסוכה כשרה. מתי משה יהיה צודק ומתי יואב יהיה צודק?
25. בסוכה של יצחק הניחו הרבה סכך עד כדי כך שביום היו צריכים להדליק את האור. האם הסוכה כשרה? פרט!
26. מה הוא הגובה המקסימאלי של הסוכה ומה הוא הגובה המינימאלי שלה?
27. מה הוא הגובה המינימאלי של הדפנות?
28. הסבר את המושג "לבוד"
29. כמה דפנות צריך להיות בסוכה?

30. השומרונים בונים את הסוכה שלהם בתוך הבית. האם מותר לשבת בסוכה כזאת?
31. רפאל בנה את הסוכה שלו מתחת לחוטי חשמל. יוסי העיר לו שהסוכה פסולה מכיוון שהיא תחת "משהו" ולא תחת הרקיע. האם יוסי צדק? נמק!
32. דוד בנה לו סוכה על העץ את הסוכה הוא כמובן סיכך. חברו שאול שבא לבקרו אמר לו שהסוכה פסולה מכיוון שהיא נמצאת תחת ענפי העץ. דוד ושאול הלכו לרב, מה תהיה פסיקת הרב התייחס לכל האפשרויות.
33. הילדים של משפחת כהן חזרו הבייתה עם הרבה יצירות לסוכות. האח הגדול דוד טען שתליית כל כך הרבה יצירות תפסול את הסוכה. באילו מקרים דוד צודק ובאילו מקרים לא?

34. הסבר את המושג "מעמיד".
35. מה השיטות השונות לגבי הנחת הסכך על מסגרת מתכת?
36. מי שיש לו סוכת נחלים ורוצה שהיא תהיה כשרה לכל הדעות מה יעשה?

37. האם מותר לסכך בסכך לנצח? פרט את הדעות השונות ומה נפסק להלכה.

38. מה הוא גודל "החור" המקסמיאלי בדפנות הסוכה?
39. מה הבעיה לבנות דופן מבד? וכיצד פתרו את הבעיה ב"סוכת נחלים"?

סימן תרכז'
40. מה היא הקדמת הרמ"א לסעיף א' ומדוע הוא מקדים זאת? (מ"ב)
41. מה הבעיה בשינה תחת כילה? ס"ב
42. אדם שתלה קישוטים מתחת לסכך באיזה מקרים כשר ובאילו פסול? ועל מה לשיטת המהרי"ל צריך להקפיד?

ראש השנה
1. במה שונה הכנת הנרות בערב רה"ש מהכנת הנרות בערב חג אחר?
א. ברה"ש מותר להדליק רק בשעווה ולא בשמן.
ב. ברה"ש מותר להדליק רק בשמן ולא בשעווה.
ג. צריך להכין כמות כפולה של נרות וגם נר נשמה בשביל היום השני של רה"ש.
ד. ברה"ש צריך להתחיל מצד שמאל ובחגים האחרים מצד ימין.
2. מה צריך להכין לקראת הדלקת הנרות ביו"ט השני של רה"ש?
א. פרי חדש או בגד חדש כדי לברך שהחיינו.
ב. תפוח בדבש כדי לאכול מיד לאחר הדלקת הנרות.
ג. בגד חדש כדי להיראות חגיגיים בחג.
ד. כל התשובות נכונות.
3. מדוע על פרי חדש מברכים שהחיינו לפני ההדלקה למרות שעל בגד חדש מברכים לאחריה?
א. מקדימים את הפרי לפני ההדלקה כי מזמן שנכנס החג אין לאכול לפני הקידוש.
ב. מקדימים את הפרי לפני ההדלקה כי קשה לנו להתאפק.
ג. טעות. על פרי חדש מברכים לאחר ההדלקה ועל בגד מברכים לפניה.
ד. אף תשובה אינה נכונה.
4. על מה צריך להקפיד מי שמתקלח בחג (שיסבול אם לא יתקלח)?
א. שלא לסחוט מים מן השערות.
ב. שלא לתלוש שערות.
ג. להשתמש בסבון נוזלי ולא מוצק.
ד. כל התשובות נכונות.
5. האם מותר לחלל שבת / חג כדי להעיד על מולד הלבנה?
א. כן.
ב. לא.
ג. רק בתוך ירושלים.
ד. אף תשובה אינה נכונה.
6. האם מותר לחלל שבת / חג כדי לפרסם שבית הדין קידשו את החודש?
א. כן.
ב. לא.
ג. רק בתוך ירושלים.
ד. אף תשובה אינה נכונה.
7. מדוע חוגגים את ראש השנה במשך יומיים?
א. כי לא יכלו להודיע על קידוש חודש תשרי.
ב. כי זהו חג שמח ונחמד.
ג. כי כך ציוותה התורה.
ד. כל התשובות נכונות.
8. האם צריך לעמוד כשההיכל (ארון הקודש) פתוח ויש בו ספרי תורה או כשמוציאים את ספר התורה מן ההיכל?
א. לדעת הט"ז אם ספר התורה מונח בהיכל הגבוה מ-10 טפחים מותר שלא לעמוד.
ב. לדעת הפמ"ג אפילו אם ספר התורה מונח בהיכל שנמוך מעשרה טפחים אין חובה לעמוד.
ג. בזמן שמוציאים את ספר התורה מן ההיכל חייבים לעמוד.
ד. כל התשובות נכונות.
9. האם מותר להתפלל בקול את תפילות הלחש (תפילות עמידה)?
א. כן, כי זה עוזר לכוונה.
ב. לא, זה מפריע לסובבים.
ג. ברה"ש ויוכ"פ מותר להגביה מעט את הקול (כי יש לכולם מחזורי-תפילה והם לא יתבלבלו).
ד. רק לבנים מעל גיל 13 שלא פסולים לעדות.

מקום תפילין של ראש
1. מהו מקום הנחת תפילין של ראש?
2. האם צריך להשתמש בראי בכדי לכוון את מקום הנחת תפילין של ראש? מדוע?
3. האם מותר שהתפילין יפלו על המצח?
4. האם מותר לברך על תפילין שמקצתם על המצח?
5. לאדם שיש שערות ארוכות שנופלות על מצחו- היכן יניח תפילין?
6. אדם שנשר שערו בתחילת ראשו- היכן יניח תפילין של ראש?
7. מהי סיבת הנחת תפילין על הראש?
8. מה הסיבה שאסור שהתפילין ירדו מראשו אפילו מעט?
9. מדוע התפילין צריכות להיות מונחות במרכז הראש?
המשך קשירת תפילין של ראש
1. כיצד קושרים את תפילין של ראש?
2. מה צורת הקשר של תפילין של ראש?
3. היכן צריך להניח את הקשר?
4. במה רבים טועים שאינם מניחים תפילין של ראש?
5. כיצד אפשר לעזור למי שטועה בהנחת תפילים (שני דברים)?
שלא להפסיק בין של יד לשל ראש
1. איזה תפילין קושרים קודם ואיזה חולצים קודם? מדוע?
2. כאשר יש לו רק תפילין אחד (או של יד או של ראש) האם יניחם? מדוע?
3. האם מותר להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש? מדוע?
4. איזה רעיון ביהדות מרומז בהלכה שאין מפסיקים בדיבור בין תפילין של יד לשל ראש?
5. איזה רעיון ביהדות מרומז בהלכה שבדיעבד אם יש לאדם רק תפילין אחד יניח אותו?
ברכת התפילין
1. מה מברכים על תפילין של יד?
2. האם צריך לברך ברכה מיוחדת על תפילין של ראש? (הסבר את השיטות השונות).
3. מה דינו של מי שהפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש?
4. באיזה שלב בהנחת התפילין יברך עליהם?
5. מי שלא בירך על התפילין בשעת ההנחה האם יברך? מדוע?
שבת ויום טוב
1. מדוע אין מניחים תפילין בשבת ויו"ט?
2. אדם הרוצה להניח תפילין בשבת האם יכול להניחם?
3. מה דין הנחת תפילין בחול המועד? (הסבר את הדעות השונות) מדוע? ומה הדין בארץ ישראל?
4. האם בראש חודש מניחים תפילין?
5. מהו המנהג שהנהיגו לפני תפילת מוסף של ראש חודש? מדוע?
נשים בתפילין
1. האם נשים חייבות בתפילין? מדוע?
2. נשים שרוצות לקיים מצוות לולב ושופר מה דינם?
3. נשים שרוצות לקיים מצוות תפילין מה דינם? מדוע?
4. האם יש למחות ביד נשים שמקיימות מצוות תפילין בצנעה?
5. האם יש למחות בנשים שאינן שומרות על צניעות ומקיימות מצוות תפילין? מדוע?

יסוד הלכות כיפה
1. מה מסופר על רב הונא בריה דרב יהושע במסכת קידושין? מדוע נהג כך?
2. מה הכיפה מזכירה לאדם?
3. מה מסופר על רב נחמן בריה דרב יצחק במסכת שבת?
4. מדוע אימו של רב נחמן הקפידה כל כך שכך ינהג רב נחמן?
5. כיצד היה היחס בתחילה אל חבישת הכיפה? מדוע חבשו כיפה?
6. מה קרה במשך הזמן?
7. כאשר יש רוח חזקה והכיפה יכולה לעוף- האם מותר במצב זה להוריד את הכיפה מראשו?
8. עיין הערה 1 (עמ' 170) מה היה החשש הראשוני לגבי יציאה עם כיפה לראשות הרבים?
מדוע בכל זאת התירו חכמים לצאת עם הכיפה בשבת?
האם מותר שלא לחבוש כיפה לצורך העבודה?
1. מהי השאלה שנשאל הרב משה פינשטיין?
2. מה השיב הרב פינשטיין לשאלה זו? הסבר את תשובתו!
3. מה נאמר לאדם עם שאלה כעין זו בארץ ישראל?
שיעור הכיפה
1. מה צריכה להיות גודל הכיפה לדעת ר' שלמה קלוגר?
2. מהי דעת רוב הפוסקים לעניין גודל הכיפה?
3. מה ננהג להלכה לדעת הרב מלמד כיום? מדוע?
כיפה בברכות ותפילות
1. מהם שני הרמות בחיוב הכיפה?
2. מהו המקור לרמת חיוב השניה? מי מהראשונים פסק כך להלכה? מהי דעת הראשונים בכך? וכיצד פסק השו"ע?
3. תן דוגמא שתסביר את ההבדל בין שתי רמות החיוב בכיפה!
4. (הערה 2 עמ' 173) הסבר את הדעות השונות לגבי גודל הכיפה ברמת חיוב השניה.