מי שלא הספיק להדליק נרות חנוכה עד סביבות השעה תשע, ידליק כל הלילה עד עמוד השחר, ויברך על ההדלקה רק אם יש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב ויראה את נרותיו, או שיש בביתו אדם נוסף, כגון אשתו או אחד מבני ביתו, שיראה את נרותיו. אבל אם כל בני ביתו הלכו לישון, ויצטערו אם יעירם, וגם ברחוב סביר שלא יהיה אדם שיראה את נרותיו, ידליק בלא ברכה.[13]
מי שלא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את מצוות אותו היום, אבל למחרת ידליק נרות כמו שאר בני אדם (רמ"א תרעב, ב).
אף שלמדנו שבערב שבת מדליקים נרות חנוכה לפני השקיעה, ביום רגיל אין להדליק את הנרות לפני השקיעה. ורק בלית ברירה אפשר להדליק נרות אחר פלג המנחה. כגון מי שמוכרח לצאת מביתו לפני השקיעה, ויחזור לביתו מאוחר מאוד בלילה, בזמן שכבר לא יהיה אדם שיראה את נרותיו. וגם אין אחד מבני הבית שיכול להדליק נרות בבית בזמן הראוי. כיוון שאין לו ברירה אחרת, ידליק את הנרות מפלג המנחה, היינו ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, ואף יברך על הדלקתו, כדעת רוב הפוסקים, ויקפיד שהנר ימשיך לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ואם יצטרך לצאת מביתו עוד לפני כן, יוכל בשעת הדחק להקדים את הדלקת הנרות עד כשעה לפני השקיעה אבל ידליק בלי ברכה.[14]
לכאורה קשה, הרי לרמב"ם אין יוצאים ידי חובה בהדלקה שלאחר חצי שעה, ואיך מתירים בשעת הצורך להדליק נרות אחר חצי שעה בברכה? אלא שמכמה צדדים וספקות אין מקום לחשוש לדעת רמב"ם: א) אולי הלכה כתירוץ השני בגמ', ומלכתחילה מותר להדליק כל הלילה. ב) אולי גם לתירוץ הראשון, בדיעבד אפשר לברך כל הלילה, וכדעת רשב"א ודעימיה. ג) גם אם לא נקבל זאת, אולי כשמדליקים בפנים, כל הלילה כשר להדליק בברכה, וכדעת תוס' ודעימיה. ד) כך המנהג לברך אחר הזמן, וכשיש מנהג אין חוששים לספק ברכות. ד) נראה שגם לרמב"ם ודעימיה, כיום שיש לנו תאורת חשמל, ואנשים חוזרים לביתם מאוחר יותר, אפשר להדליק בברכה כל זמן שאנשים רגילים לחזור לביתם, שכן כתב רמב"ם (ד, ה): "שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה – מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה? כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה – אינו מדליק". מסתבר אם כן שגם לרמב"ם הולכים כיום אחר הזמן שבפועל תכלה רגל מהשוק.
סברה זו כתב ריטב"א (הנדפס מחדש), שהולכים בכל מקום אחר מנהגו. ואפשר לבאר זאת בשני אופנים: אפשרות א: מתחשבים רק בקבוצת האנשים האחרונה שחוזרת מעבודתה, שאז הוא זמן "שתכלה רגל מן השוק", וכך משמע קצת משלטי גיבורים. וכיום זמן זה בערך בשעה תשע. אפשרות ב: הכל תלוי בפרסום הנס, ולכן אם בפועל עדיין מתהלכים אנשים ברחוב, אפילו מאוחר בלילה, עדיין לא כלתה רגל מהשוק ואפשר להדליק נרות בברכה. וכמדומה שכך דעת מהרש"ל (תשובה פ"ה) שכתב שעד חצות הלילה עדיין יש פרסום הנס, וכ"כ בשפת אמת.
למעשה כתבתי (סוף הלכה ז) שבשעת הצורך אפשר לדחות את הדלקת הנרות עד השעה תשע ולא יותר, מפני שאז הוא הזמן שהמאחרים לשוב חוזרים מהעבודה, וזה יותר קרוב למה שתקנו חכמים "עד שתכלה רגל מן השוק". ועוד, שעד אותה שעה אנשים רגילים לדחות את ארוחת הערב, ואין כל כך חשש שישכחו להדליק נרות. ועוד, שלצורך עבודה ופרנסה, שיש בה צורך גדול, נכון לדחות, אבל לא לשאר דברים. ונלענ"ד שכיוון שעד אז עוד חוזרים מהעבודה, אפשר להדליק נרות בברכה גם כשלא יהיה מי שיראה נרותיו (ראו בפסקה הבאה). והרוצה לדחות בשעת הצורך את הדלקת הנרות יותר מאוחר עד לזמן שעוד מסתובבים אנשים ברחוב שליד ביתו, יש לו על מה לסמוך, אבל לענ"ד אין לעשות כן אלא בשעת הדחק.
נחלקו הפוסקים האם מברכים כשמדליקים לאחר שתכלה רגל מהשוק: לדעת פר"ח, חמד משה ועוד, בדיעבד, אפילו אם אין אדם שיראה את נרותיו – ידליק בברכה, מפני שבדיעבד כל הלילה כשר להדלקה. וכמו שמוסכם על הכל שאדם שגר במקום מבודד יכול להדליק בתחילת הלילה בברכה, בזמן שתקנו חכמים, כך הדין גם מאוחר בלילה. וכ"כ באג"מ או"ח ח"ד קה, ז (וגם בשעה"צ יז, כתב שאין למחות בידם). אולם למעשה דעת הרבה אחרונים שאחר שכלתה רגל מהשוק אפשר לברך רק אם בפועל יהיה 'פרסום הנס' לאחרים. וכ"כ מ"א תרעב, ו, ומ"ב יא. ומלשון "בני בית" משמע שצריך שיהיו שם עוד שניים, וכ"כ בבא"ח וישב ז. ובערוה"ש ז' כתב שאפילו אם יש אחד, ואפילו הוא תינוק עם קצת דעת, יכול לברך. וכך כתבתי למעלה, שזו הדעה הממוצעת.
[14]. דעת הרמב"ם שאין להדליק נרות לפני השקיעה. ולאורחות חיים, בשעת הדחק מדליקים מפלג המנחה, ודעה זו הובאה בשו"ע תרעב, א, ומ"ב ג. ואמנם יש אומרים שאין לברך, אולם לרוב האחרונים אפשר אף לברך.
בחישוב פלג המנחה נחלקו הפוסקים, יש מחשבים את היום עד השקיעה (הגר"א), ויש עד צאת הכוכבים (תה"ד), כמובא במ"ב רלג, ד. וכאן כתב במ"ב תרעב, ג, שמחשבים שעה ורבע מצאת הכוכבים (ועי' פנה"ל תפילה כד, 9, כה, 3, ועי' אג"מ או"ח ד, סו"ס סב, ששני חצאי היום אינם שווים). וכיוון שבחנוכה משך שעה זמנית כ-51 דקות, ופלג המנחה כ-63 דקות, כתבתי שיכול להדליק בשעת הדחק 40 דקות לפני השקיעה. ואם חייב לצאת לפני כן, ידליק 63 דקות לפני השקיעה, לפי הדעה שמחשבים פלג המנחה מהשקיעה, אבל בזה שהוא ספק משני צדדים (שאולי הלכה כרמב"ם, ואולי כתה"ד) – לא יברך. (עי' לעיל הערה 8, שלפי ר"ת אם נחשב פלג המנחה מצאה"כ הוא כ-3 דקות לפני השקיעה הנראית, ואם נחשב מהשקיעה לשיטתו, הוא כ-16 דקות לפני השקיעה הנראית, ואין חוששים לדעתו).
