ח – המתגוררים בפנימיות וחולים

פורסם בקטגוריה פרק ד - הדלקת נרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ח,א – פנימיות

כתבתי שבהדלקה שמדליק אחד או אחת מהם בחדר האוכל יוצאים כולם. ואמנם יש מאחרוני זמנינו שסוברים שכל אחד ואחד חייב להדליק בחדרו. וכ"כ בחזון עובדיה עמוד רב, ילקוט יוסף רסג, טו-טז; אז נדברו ה, ב; וכן בחלק יא, ה, בשם חזו"א; ו. וכך דעת הרב ליכטנשטיין (צבא כהלכה לרי"ץ רימון ע' 100. ולכך נוטה באור לציון ח"ב יח, ד, ודבריו אינם ברורים).

אולם למעשה, אין מרשים כיום להדליק נרות בחדרים, שכן ברור שאם יתנו לכולם להדליק בחדרים, מעת לעת יהיו שריפות. ואין זה דומה לדירות פרטיות, שבהן אנשים מסדרים מקום בטוח לנרות, מקום שבו יהיו הנרות רחוקים מדבר שיכול להידלק, ולא יוכלו ליפול, ואף הרוח לא תפילם. ובנוסף לכך, בני הבית רגילים להיות בבית בשעה שהנרות דולקים, ולכן אין חוששים לשריפה. מה שאין כן אצל בחורים ובחורות, שאינם אחראים על חדרם כמו בעלי הבית, ואינם נמצאים שם במשך הסעודה, ואין ביכולתם להתאים את המקום באופן מושלם לנרות, שאצלם סכנת השריפה ממשית. וממילא הכל יודו שבפועל אין להדליק בחדרים, ויסתפקו בהשארת אור חשמל בשירותים או במסדרון.

אולם לפי מה שכתבתי, גם בלא זה הדין כך, שכן כולם שם כמשפחה אחת, ולכן הדלקה של אחד בחדר האוכל, פוטרת את כולם מלכתחילה. וכ"כ בשש"כ מה, סעיפים: ה, יא. וכ"כ בתפילה למשה א, ט; וכ"כ בהלכות שבת בשבת ד, לד, וכתב שכך דעת הרב אלישיב.

כתב בשש"כ מה, יב, שכאשר מזמינים את בחור הישיבה לאכול בליל שבת אצל משפחה אחרת, הואיל ואינו אוכל בחדר האוכל של הישיבה, עליו להדליק נרות בחדרו. וסייג זאת בהערה, שאם יש חשש שריפה לא ידליק. אמנם נלענ"ד שמצד הדין אינו צריך להדליק, שהואיל וכל הישיבה כמשפחה אחת, הרי הוא כבן משפחה שהלך לאכול סעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, שלמרות זאת הדלקת אם המשפחה פוטרתו, וכך ההדלקה בחדר האוכל פוטרת את כל בני הישיבה ואורחיה.

פורסם בקטגוריה פרק ד - הדלקת נרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן