הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

י – לצורכי מצווה מלאכת הדיוט מותרת

י,א – צורך מצווה אינו מתיר יותר משאר צרכי מועד

כתב רמ"א תקמד, א: "והוא הדין דלשאר צרכי מצווה אסור לעשות מלאכת אומן במועד". מ"ב תקמד, ח: "רצה לומר דמעלת המצוה לא מהני להתיר בשביל זה מלאכת אומן אף כשצריך לה במועד. ומעשה הדיוט מותר לצורך המועד אף כשאין בה מצוה וכנ"ל בסימן תקמ"א ס"ה".

והתירו מלאכת אומן כאשר הוא 'דבר האבד', שבלא המלאכה יפסיד את המצווה, כמו בסוכה ומזוזה, כמבואר להלן. ואף שבסתם דבר האבד, אם כיוון מלאכתו למועד, קנסו אותו חכמים שלא יעשה מלאכת אומן במועד, לצורך מצווה עוברת לא קנסו אותו (ב"י תקמה סוס"ג, עפ"י רבנו ירוחם; מ"א י; א"ר ו; באו"ה 'לעצמו').

עוד נראה, שגם מלאכת הדיוט שהותרה לצורך מצווה, הכוונה לצורך מצווה שהזדמנה לפניו במועד, כגון שקרא בתורה ומצא שנדבקו אותיות. אבל אסור לקבוע את ימי חול המועד למלאכת הגהה. וכן אם היה צריך לציצית, מותר לקשור את החוטים, אבל אסור לקבוע את ימי חול המועד לקשירת הציציות לצורך הבגדים של כל השנה, מפני שהוא כמכוון מלאכתו למועד.

י,ב – סיום ספר תורה

אסור למי שמקיים הכנסת ספר תורה בחול המועד לכתוב בחול המועד את האותיות האחרונות שבספר, מפני שכתיבתן היא מלאכת אומן, שהותרה רק לצורך הגוף במועד, או לצורך דבר האבד. וכ"כ למעשה ערוה"ש תקמה, ה.

ואם יש מעלה בקיום הכנסת ספר התורה בחול המועד, שעל ידי כך ישתתפו בשמחה יותר אנשים, ויחד עם זה רוצים לשתף את התורמים בכתיבת האותיות, יכול הסופר להכין את המסגרת של האותיות האחרונות, ואזי יהיה מותר למלא אותן במועד, מפני שזו מלאכת הדיוט, שמותרת לצורך הרבים.

ועיין בחול המועד כהלכתו ו, כד, שהביא לכך מקורות רבים, ומהם: בית יצחק יו"ד ב, קו"א כ; שדי חמד מערכת חוה"מ יב; יד יוסף או"ח כד; שאלת יעקב ז. והזכיר שיש מקילים בדיעבד, וסיים לשאול שאלת חכם. ויש לומר, שבדיעבד אם כבר עשו הזמנות ועשו סעודה, והתברר בחול המועד שלא הכינו מסגרת לאותיות, אפשר להקל משום דבר האבד.

י,ג – הכנת סעודת ברית לאחר החג

כתבתי שמי שצריך לעשות סעודת ברית באיסרו חג, ואין באפשרותו להכין אז את הסעודה, רשאי להכין את הסעודה בחול המועד. וכ"כ שש"כ סז, מד; שרגא המאיר ב, מח; ו, עו. וכ"כ בפס"ת תקלג, ב (והוסיף שהוא הדין כאשר יו"ט אחרון חל ביום חמישי ולא יספיק להכין את כל מאכלי השבת ביום שישי). ובשמה"כ י, כא, אסר, מפני שאינה חובת הגוף, ואסור לעשות מלאכה לצורך מצווה שאינה חובת הגוף שאין מקיימים אותה במועד. אמנם הזכיר את דעת המקילים. וכן העיקר, משום שזה צורך מצווה שמותר במועד במלאכת הדיוט, ועוד שיש בזה מלאכת דבר האבד, שהפסד גדול הוא אם לא יעשו סעודה מכובדת לברית.

ויותר מזה כתב שש"כ סז, הערה קפז, שבהכנת סעודה יש עוד סברה להקל, הואיל ואי מקלעי ליה אורחים, ואומרים בחול המועד סברות 'הואיל' ו'מתוך', ולפי זה אפילו שלא לצורך מצווה היה מקום להקל. ע"כ.

תפריט