י,א – סדין מתחת לסכך שנועד לסייע לסכך
לדעת ר"ת ורא"ש, סדין פוסל את הסכך רק כאשר בלעדיו הסכך יתייבש ועליו ינשרו וחמתו תהיה מרובה מצילתו, הואיל ובלי הסדין הסכך לא היה יכול להשאר כשר. אבל אם הסכך אינו צריך את סיוע הסדין, גם כאשר הניח סדין על הסכך כדי להוסיף צל, או מתחתיו כדי למנוע נשירת עלים, הסוכה כשרה. אבל להלכה נפסק כדעת רש"י, ר"ח ור"ן, שרק מה שנועד לקשט את הסוכה טפל לסכך ואינו פוסלו, אבל סדין שנפרס כדי להגן מהחמה או מהגשמים (או מהעלים) וכדומה פוסל. וכך דעת סתם שו"ע תרכט, יט, וכך היא דעת רוב הפוסקים כמבואר בבאו"ה שם 'ויש אומרים'. אמנם כשאינו יכול לישב בסוכה מחמת עלים הנושרים או הגשם, ועל ידי סדין סמוך לסכך יוכל לשבת, יפרוס סדין כדי לקיים את המצווה לפי ר"ת ודעימיה, אבל מספק לא יברך (מ"ב תרכט, נח).
י,ב – פריסת סדין תחת הסכך לנוי
מכל מקום למדנו שלכל הדעות מותר לתלות סדין לקישוט בתוך ד' טפחים מהסכך (שו"ע תרכט, יט). ולא ציינתי זאת בהלכה, מפני שנלענ"ד שלכתחילה אין לתלות סדין לנוי, מפני שכיום אין נוהגים לקשט את הסכך בסדין, ויראה הדבר כמי שרוצה להוסיף צל. חשש כעין זה כתב בשו"ע שם בסוף הסעיף.
י,ג – מטריה בסוכה
כתבו כמה פוסקים, שהאוחז בידו מטריה, נראה שגם אם היא גבוהה י' טפחים מהארץ, אין היא כאהל קבע החוצץ, אלא ככובע גדול (שערים מצויינים בהלכה קלה, ה; הליכות שלמה ח, כ; ועיין בפס"ת תרכז, 2).
י,ד – קישוטים שרחוקים מהסכך ד' טפחים
מתוך הערה 13: מבואר בסוכה י, ב, שאם הקישוטים מופלגים מהסכך ד' טפחים, לדעת רוב האמוראים חוצצים. למאור, ראבי"ה ומאירי, מפני שהוא כמו אוהל תחת אוהל, או סכך תחת סכך, לפי זה רק אם הנויין רחבים שבעה טפחים וצילם מרובה מחמתם נחשבים אוהל וסכך ופוסלים. לעומתם, רמב"ן, ראב"ד ורא"ש מבארים, שפסול הנויין כמו סכך פסול שכבר בד' טפחים פוסל תחתיו, ונחלקו הראשונים בשיטתם: לר"ן גם כשאין צל הנויין מרובה מחמתם אם הם מופלגים מהסכך ד' טפחים פוסלים. ולרא"ה רק אם צילם מרובה מחמתם פוסלים.
מכל מקום למדנו, שגם אם הקישוטים רחוקים ד' טפחים מהסכך, אם אין בהם רוחב ג' טפחים, מותר לשבת תחתיהם לכתחילה, ואם יש בהם רוחב של ג' טפחים עד פחות מד' טפחים מותר לשבת תחתיהם בדיעבד (כמבואר להלן יא, א). וראשונים רבים אף הקילו יותר, כל שאין בהם ז' טפחים. למעשה, נהגו עפ"י הרמ"א תרכז, ד, להחמיר שלא לתלות שום נוי רחוק ד' טפחים מהסכך, שמא יהיה בו רוחב ד' טפחים.
י,ה – קישוטים שתחילתם סמוך לסכך ומשתלשלים מעבר לד' טפחים
התעוררה שאלה, האם צריך להחמיר גם בנוי שתחילתו בתוך ד' טפחים והוא משתלשל יותר מד' טפחים.
במקראי קודש (פרנק ג, ה) כתב ששאלה זו צריכה תלמוד, וכן הסתפק רשז"א (הליכות שלמה ז, כא).
ויש פוסקים שכתבו שצריך להחמיר לתלות את כל הנוי תוך ד' טפחים, כך מובא בספר סוכת חיים עמ' שט, בשם הרב אלישיב והרב ביק; וכ"כ בספר ברוך שאמר (י, 22), בשם הרב בן ציון אבא שאול; וכ"כ בשו"ת קנין תורה ה, סב. וכ"כ מקראי קודש (הררי ו, הערה קט) מסברא שהנוי מתבטל לסכך רק אם כולו בתוך ד' טפחים. ע"כ. וכתב בפס"ת תרכז, ד, שאם הנוי עשוי מרצועות וחמתו מרובה מצילו, אפשר להקל, שכן לדעת הרא"ה אין באופן זה איסור, כמובא בשעה"צ תרכז, כא. ע"כ. ונראה שהרוצה להקל גם כאשר צילו מרובה מחמתו, אבל הוא צר בהרבה משלושה טפחים רשאי. שכן אפילו חומרת הרמ"א לא ברור שחלה עליו.
ויש שהקילו לגמרי, שאם הנויים התחילו בתוך ארבע טפחים של הסכך, גם אם השתלשלו יותר, אינם פוסלים, ולא חילקו בין אם היו גדולים או קטנים. כך הורו הרב ואזנר (שערי הוראה ד, עמ' צ), והרב קנייבסקי (סוכת חיים עמ' שט). וכ"כ בחזו"ע עמ' עו בהערה, והביא שכ"כ הרב קמינצקי בספר אמת ליעקב סי' תרכז בהערה, וכ"כ תפילה למשה ד, נא. וכן משמע מלשון פמ"ג (תרכז, מ"ז ה): "הלכך אין תולין ענבים וכדומה, מאכל מקבל טומאה, רק בפחות מד' טפחים בינם לסכך לנוי (ואז) בטל הוא לסכך", כלומר בין הסכך ולנוי צריך להיות פחות מד' טפחים, אבל הנוי עצמו יכול להשתלשל למטה מד' טפחים. וכן מוכח מלשון הבן איש חי (האזינו ב): "ולכן לא יתלה רימונים וכיוצא בסכך אלא רק בפחות מארבעה טפחים ביניהם לבין הסכך…".
י,ו – הערה 14 – תנאי של רוחב טפח
לא ביארתי בספר התנאי הקשור לגג רחב טפח ורק בהערה הזכרתיו, מפני שבדרך כלל אין לתנאי זה משמעות. כי גם כשהאוהל שעל המיטה מתחיל ממוט עליון ומתפצל ממנו, הרי שאם תוך ירידה של ג' טפחים התרחב המרחק שבין שני צידי האוהל לרוחב טפח – הרי זה נחשב כבר כגג, וכמעט לא מצוי שיהיה אוהל שגובהו יותר מי' טפחים ואינו מתרחב תוך ג' טפחים לרוחב טפח, וק"ו אם גובהו פחות מי"ט. ואף אם ימצא, הרי שאם בדי האוהל אינם מגיעים עד הרצפה ממש אלא רחוקים ממנה טפח – כבר נחשב השיפוע כולו כגג כמבואר במ"ב תרכז, ו, בשם האגודה. ולכן התייחסתי רק לאוהל שיש בגגו רוחב טפח, שאם הוא קבוע גם אם גובהו פחות מי"ט פוסל, ואם אינו קבוע רק אם גובהו יותר מי' טפחים פוסל.
