יא,א – לשבת תחת סכך פסול ברוחב ג' עד פחות מד' טפחים
לרוב הפוסקים מותר לשבת תחת סכך פסול שרוחבו פחות מד' טפחים (רז"ה ז, א, בדפי הרי"ף; וכך משמע מרי"ף, רא"ש, טור; וכ"כ בשו"ע תרלב, א). ויש אומרים שכל עוד רוחבו למעלה מג' טפחים, אף שאינו פוסל, אין לשבת תחתיו (ראב"ד בתמים דעים, והביאו הר"ן, שלטי גיבורים בשם ריא"ז).
למעשה כתבו האחרונים שטוב להחמיר לכתחילה (חיי אדם קמו, יא; מהרש"ם דעת תורה; ומ"ב תרלב, ג).
יא,ב – פס אוויר על כולה
לדעת תוספות (יט, א, 'לא יהא'), מותר לישון ולאכול מתחת לאוויר שאין בו שלושה טפחים, בין בסוכה גדולה ובין בסוכה קטנה, משום שנחשב כסתום על ידי הסכך הכשר המקיף אותו, מדין לבוד. וכ"כ ר"ח; רי"ץ גיאת (סוכה עמ' קט); ורא"ה.
ולדעת רש"י ('אמר ליה'), אע"פ שאין באוויר שלושה טפחים, והוא מצטרף לשיעור סוכה – אין ישנים תחתיו, והוא הדין שאין אוכלים תחתיו (באו"ה תרלב, ב, 'ואין'). וכן משמע מהירושלמי (הובא בתוספות שם). וכ"כ בשו"ע (תרלב, ב).
אלא שנחלקו בדעת רש"י, שהרי לא יתכן שיאסור לאכול או לישון מתחת לכלשהו אוויר, שכן דרך הסכך שהוא מלא בחורים. לריטב"א (יט, א), אין ישנים כשרוב ראשו תחת האוויר. ובר"ן (ט, א), כתב שאין ישנים אם ראשו או רובו תחת האוויר. ונראה שאין להרחיב את המחלוקת ביניהם, אלא שניהם מסכימים שאין לישון כאשר רוב ראשו או רוב גופו תחת האוויר. לעומת זאת לרא"ש (א, לו), ולר' ירוחם (נ"ח ח"א נו, ג), אינו נאסר אלא כשהאוויר הולך לכל אורך הסוכה, או לכל רוחבה.
ונחלקו בדברי הרא"ש: לדעת רבים, אף הרא"ש ור' ירוחם אינם אוסרים כשהאוויר על פני הסוכה כולה אלא באוויר שיש ברוחבו כדי ראשו או רובו של הישן תחתיו. וכ"כ הרב חרל"פ בבית זבול (ג, יד); והובא למעשה בחזו"ע (עמ' סח). וכן נראה מסתימת הפוסקים שלא להקפיד לסכך שתי וערב. אמנם לחזו"א (קמד, ה), לרא"ש אסור לשבת תחת האוויר שנמשך על פני כולה, גם כאשר האוויר צר מאוד, ואין רוב ראשו או רוב גופו תחת האויר. ודבריו תמוהים, אבל החוששים לחומרתו דואגים שיהיה לייסט באמצע אורך הסוכה ואמצע רוחבה, כדי שלא יהיה פס אוויר לכל אורך או רוחב הסוכה.
יא,ג – אומרים דופן עקומה לכאן ולכאן
אם סכך פסול ברוחב ד' טפחים חוצה את הסוכה, ולא נשאר לכל צד ג' דפנות כשרות, ויש פחות מד' אמות מכל צד, אזי אומרים דופן עקומה לשני הצדדים, היינו שהסכך הכשר שבצד ימין הוא דופן עקומה לסכך שבצד שמאל, והסכך שבצד שמאל דופן עקומה לסכך שבצד ימין. כ"כ לבוש תרלב, ובית השואבה ועטרת זקנים. ומשמע שאפשר שישבו שם אנשים בשני הצדדים יחד. ובחזו"ע עמ' סז-סח כתב שנראה שאין לשבת שם יחד, כי אותו סכך לא יכול להיות גם סכך וגם דופן בעת ובעונה אחת.
יא,ד – צירוף תקרת מרפסת לחמישה טפחים של סכך כשר
נחלקו המ"ב (תרלב, ז; שעה"צ יא) והחזו"א (קמד, ב) בהבנת המ"א (תרלב, א).
למ"ב, המ"א נשאר בספק האם דופן הסוכה חוצצת בין חלק התקרה או הנסר שבתוך הסוכה לחלק שמחוצה לה. ועל כן כתב המ"ב על נסר הרחב ד"ט: "אפשר אפילו אם בפנים הסוכה אין בו כ"א ג"ט וטפח אחד בולט לצד חוץ אפ"ה אסור לישב תחתיו". ממלא הוא הדין במרפסת שרק חמישה טפחים ממנה תחת כיפת השמים, שא"א להוסיף ב' טפחים מן החלק המקורה ע"מ להכשיר הסוכה. וכן החמיר ערוה"ש (תרלב, יב) והוסיף שאף הפמ"ג (א"א סו"ס א) נסתפק בזה ונטה להחמיר. וכ"כ שו"ת קנין תורה (א, קכב) ובפרט כשד' הטפחים נראים ליושב בסוכה.
החזו"א תמה על המ"ב וכתב שמדברי המ"א מוכח שהתיר במקרים הנ"ל, וכן פסק למעשה שאין החלק שמחוץ לסוכה מצטרף לחלק שבתוכה לפסול הסוכה. וכ"כ בכור"י (ס"ק ג); בית השואבה; חלקת יעקב (ב, טו); מנח"י (ו, ס); שבט הלוי (י, צט); חזו"ע (עמ' יב). יש מצריכים שהדופן שתחת התקרה תגיע לסכך (חזו"ע), וי"א שדי שתגיע לגובה י' טפחים (מנח"י, שבה"ל), או שיעשה אותה כצורת הפתח (שבה"ל).
וכתב במקראי קודש (פרנק סוכה א, יב): "ומדברי המ"ב משמע שאם יש בפנים פחות משלשה טפחים מותר לישן תחתיו". לפי דבריו כל המחלוקת בהבנת המ"א היא רק כאשר החלק שבתוך הסוכה הוא ג' טפחים ומעלה. אך אם חמישה טפחים מהמרפסת תחת כיפת השמים ואינו משלים מהתקרה אלא שני טפחים – לכו"ע הסוכה כשרה. וכ"כ פס"ת (תרלב, ה; ט).
