הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יב – הכוונה הנדרשת בהקמת הסוכה

יב,א – האם ישנה מצווה בעשיית הסוכה

כתב שאילתות קסט: "דמחייבין דבית ישראל למעבד מטללתא ומיתב בה שבעת יומי, דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים, וכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים". הרי שבנוסף למצוות הישיבה בסוכה, ישנה מצווה להקים את הסוכה. וכ"כ סידור רס"ג (עמ' קעב): "וחייב כל בר ישראל לעשות סוכה לעצמו ולברך ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". וכ"כ רש"י (מכות ח, א, 'השתא'). וכן משמע מלשון תוס' מו"ק ט, ב, 'כאן'. וכן נראה דעת הירושלמי (ברכות פ"ט, ה"ג): "העושה סוכה לעצמו אומר: ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה. לאחרים: לעשות לו סוכה לשמו".

מאידך, יש אומרים שאין מצווה בעשיית הסוכה, וכ"כ רמב"ם (שו"ת פאר הדור, נא): "וכמו שהסוכה המצווה היא הישיבה ולא העשייה, ובלולב הנטילה ולא באוגדן…" וכך משמע קצת משיטה מקובצת (כתובות ז, ב) בשם רמב"ן: "ומה שאמרו שאין מברכין על מצוה שאין עשייתה גמר מלאכה… דאינו אלא כגון עשיית סוכה ועשיית ציצית שאין העשייה עושה כלום בעיקר המצוה עד שילבש טליתו וישב בסוכתו בחג… ".

יב,ב – מצווה לעשות סוכה לעצמו

מלשון רס"ג לעיל משמע שישנה מצווה שלכל אחד תהיה סוכה, וכ"כ ספר האורה צו: "מחייבין כל בית ישראל למיעבד סוכה כל חד וחד לנפשיה". וכ"כ רי"ץ גיאת בשם רב נטרונאי גאון: "מצוות סוכה לעשותה כל אחד ואחד בביתו".

וכ"כ כמה אחרונים שמצווה מן המובחר שכל אחד יעשה סוכה לעצמו ולא יצא ידי חובה בסוכת חבירו (ספר החיים תרלז; בית השואבה תרכד, א). וחידש ר"ר מרגליות (נפש חיה, תרכה), שאפילו מי שיודע שלא ישב בסוכה כל החג, מחוייב לפני החג לעשות סוכה שעשיית הסוכה היא גופא מצווה.

יב,ג – הצורך לחדש דבר ודין סוכה משנה שעברה

בבבלי (סוכה ט, א) מבואר שסוכה שלא נעשתה לשם חג כשרה, ולא אמרו שצריך לחדש בה דבר. אבל בירושלמי (פ"א ה"ב) אמרו ובלבד שיחדש בה דבר. כתב בשבולי הלקט סי' שלז, שלדעת רב יהודאי גאון הוא לעיכובא, וכ"כ בספר התניא בשם רב נטרונאי גאון. אולם דעת שבולי הלקט עצמו שאין זה לעיכובא, וכן דעת ר"ן, מאירי, ריטב"א ורי"ו. ואף שבב"י כתב שגם דעת העיטור, תוס' ורא"ש שהוא לעיכובא. מ"מ כתבו האחרונים למעשה שהוא רק לכתחילה, ובדיעבד אם לא חידש הסוכה כשרה ויברך על ישיבתה (מהם: ט"ז תרלו, ג; מ"א א; נהר שלום א; ח"א קמו, לט; בכורי יעקב תרלו, ג; בנין שלמה מג; מ"ב תרלו, ד; חזו"א עמ' סד. ובכה"ח ו, כתב שאם לא חידש לא יברך).

בשו"ת בנין שלמה א, מג, ביאר שהטעם שצריך לחדש בה דבר, מפני שלכתחילה מצווה להקים את הסוכה, ואף שבדיעבד גם אם עשאה גוי כשרה, מ"מ מצווה לכתחילה שיהודי יעשה אותה. וכן כתב גם בשאלתות (וזאת הברכה שאילתא קפט, וכפי שביאר הנצי"ב בעמק שאלה), ולכן אם עשאה גוי וכיוצא בו, מצווה שיחדש בה דבר, כדי שיהיה שותף בה.

יב,ד – בניית סוכה בחול המועד

סוכה כז, א: "תניא, רבי אליעזר אומר: אין יוצאין מסוכה לסוכה, ואין עושין סוכה בחולו של מועד. וחכמים אומרים: יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחולו של מועד. ושוין, שאם נפלה – שחוזר ובונה בחולו של מועד. מאי טעמא דרבי אליעזר? אמר קרא (דברים טז, יג): חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים – עשה סוכה הראויה לשבעה. ורבנן: הכי קאמר רחמנא: עשה סוכה בחג".

ובירושלמי פ"ב ה"ז, מבואר טעם אחר לחומרת רבי אליעזר: "תני בשם ר' ליעזר: מי שלא עשה סוכתו בערב הרגל אל יעשנה ברגל. והתני בר קפרא: נפלה סוכתו ברגל יקימנה ברגל. ר' אחא בשם רבי חיננא: קנס קנסו רבי ליעזר שלא עשה סוכתו מערב הרגל".

הלכה כחכמים, וכ"כ שו"ע תרלז, ב: "מי שלא עשה סוכה בין בשוגג בין במזיד, עושה סוכה בחולו של מועד אפילו בסוף יום שביעי".

וכתב מאירי כז, ב, ומאמר מרדכי תרלז, ג, שאין לבנות את הסוכה במועד במלאכת אומן. אמנם עיין הרחבות להל' חול המועד יב, יא, ד, שם ביארנו למעשה, שאם מוכרחים להיעזר לצורך הקמת הסוכה במלאכת אומן, הואיל והיא מצווה עוברת, דינה כדבר האבד, ומותר לעשותה אף במלאכת אומן. כיוצא בזה כתב בבאו"ה תרלז, א, 'עושה'. והוסיף שכן מוכח ממה שדרשו חכמים "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים", כלומר עשה סוכה בחג אפילו בעשייה גמורה. וכ"כ אבני נזר או"ח ב, כג; וחזו"ע עמ' נ.

יב,ה – ברכת שהחיינו

כתב בשו"ת משאת משה א, ה, שאם בנה סוכה בחול המועד, צריך לברך שהחיינו על הסוכה, כי לא נפטר בברכת שהחיינו שאמר על הרגל, ובשו"ע תרמא, א, כתב שלא מברכים שהחיינו על עשיית הסוכה משום שברכת שהחיינו שבקידוש פוטרתה. וכ"כ חזו"ע עמ' נא. ובשו"ת קנין תורה ד, עו, כתב, שאין לברך שהחיינו, כי ברכת שהחיינו מכוונת על קיום מצוות סוכה, וכיוון שכבר ישב בסוכה, נפטר מברכה זו. וכ"כ בשו"ת בצל החכמה ה, קעא; ושרגא המאיר ה, עב. וכן הלכה שספק ברכות להקל.

תפריט