הקטע הבא איננו סיכום אלא רק אזכור קצר של מקור רלוונטי

האם הגר צריך לכסות את ראשו בזמן שמברך על הטבילה?

כתב במכתב שלמה פרק ז, יח, ג שהגר מכסה את ראשו בשעת ברכת הטבילה: "צריך לכסות ראשו בשעת הברכה, ולא יברך בגילוי הראש".

וכתב בהערה: "וכתב החיי אדם (סימן עד) והמ"ב (שם סק"ח), שכמברך על המים כשהוא במקוה, יכסה ראשו שלא יברך בגילוי הראש, ופשוט. והוא על פי שו"ע או"ח (הלכות תפילה סיצן צא סעיף ג-ד), שפסק שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, והנחת יד על הראש לא חשיבא כסוי. דהראש והיד גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות עצמו. ואם אחר מניח ידו על ראשו של זה, משמע דחשיבא כסוי, וכן כתב הרמ"א (שם סימן עד ס"ב) שאם מכסה ראשו בידיו לא מיקרי כסוי הראש".

ואכן מצאנו כך בחיי אדם, בנוגע

חיי אדם (חלק א, כלל ד, סעיף ט): "כיון דערוה בראיה תלי רחמנא, ומצינו לשון ראיה בלב, כדכתיב [קהלת א, טז] ולבי ראה הרבה חכמה, לכן אפילו כשלבש חלוק, כיון שאין הפסק בין לבו לערותו, אסור, עד שיהדק בידיו הכתונת בין לבו לערוה. והעומד במים צלולין והלב הוא חוץ למים, יסתכל בחוץ ומותר לברך ולקרות, כיון שערותו על כל פנים מכוסה במים ולבו ברשות אחר, רק שיכסה ראשו, דאסור לברך בגילוי ראש (ועיין כלל א' סימן ז')."

חיי אדם (חלק א, כלל א, סעיף ט): "אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך בגלוי ראש, והכל כדי שתחול עליו יראת ה'. ואסור להוציא מפיו דבר שבקדושה בגילוי ראש, ואפילו כשמניח ידו עליו, לא מהני. אבל הנחת יד חבירו, מהני (סימן ב' וצ"א):"

מ"ב (עד, ח): "וה"ה שיכסה ראשו שלא יברך בגילוי הראש:".

החיי אדם והמ"ב התייחסו בכללי לברכה ולא ספציפית על גר.

בהר הבית כהלכה (הרב אלישע וולפסון) עמ' 381 כתב לכסות את הראש בברכה על טבילה להר הבית: "לפני הברכה, ייכנס לתוך המים, יחבק את גופו (כדי לחצוץ בין הלב לערווה), יכסה את ראשו ויברך".