לקט מקורות קצר על כיבוד הורים לגר
משנה יבמות כב, א: "מי שיש לו אח מכל מקום – זוקק את אשת אחיו ליבום, ואחיו הוא לכל דבר, חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן העובדת כוכבים. מי שיש לו בן מכל מקום – פוטר אשת אביו מן היבום, וחייב על מכתו ועל קללתו, ובנו לכל דבר, חוץ ממי שיש לו בן מן השפחה ומן העובדת כוכבים".
רמב"ם (ממרים ה, ט): "אבל בנו מן השפחה ומן העכו"ם אינו חייב לא על אביו ולא על אמו, וכן גר שהורתו שלא בקדושה אף על פי שלידתו בקדושה אינו חייב על מכת אביו וקללתו."
רמב"ם (ממרים ה, י): "כשם שאינו חייב על אביו כך אינו חייב על אמו, שנאמר ומקלל אביו ואמו את שהוא חייב על אביו חייב על אמו וזה שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו."
רמב"ם (ממרים ה, יא): "הגר אסור לקלל אביו העכו"ם ולהכותו, ולא יבזהו כדי שלא יאמרו באו /באנו/ מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי זה מבזה אביו, אלא נוהג בו מקצת כבוד, אבל העבד אין לו ייחוס אלא הרי אביו כמי שאינו אביו לכל דבר אף על פי שנשתחררו".
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יא הלכה ב: "מתני' גיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפי' הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:"
גר שמתגייר כקטן שנולד, ולכן למרות שלכאורה אנחנו נחשיב אותם כאחים מאם מפני ששניהם בפועל נולדו בקדושה (אם הולכים לפי הלידה לעניין אמה) אמנם בדין ייבום זה דווקא אחים מהאב והם אינם אחים מהאב ולכן לא חל כלל דין ייבום. וממשיכה הגמרא:
"גמ' והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר [דף סב עמוד ב] [ויקרא כ ט] אביו ואמו קלל את שהוא חייב על אביו חייב על אמו. ואת שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו. מודה ר' עקיבה בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו. רבי יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יוחנן מה פליגין בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אבל בגר שהיתה הורתו ולידתו בקדושה אף ר"י הגלילי מודה. רבי יסא אזל לחמץ אתון ושאלון ליה אילין דבר עשתין גירין מהו שייבמו. אמר לון כן אמר רבי יוחנן אסור. הוון בעיין מימר באשה שיש לה בנים. אבל באשה שאין לה בנים. מה נפשך אשת אחיו ייבם. ואם אינה אשת אחיו יהא כנושא אשה מן השוק. אתא ר' יעקב בר אחא בשם רבי יצחק בן נחמן אפילו כן אסור. שלא יהו אומרין מצות ייבום ראינו בגירים. במה דברים אמורים בזמן שהכירה משנתגייר אבל אם לא הכירה משנתגייר כל עמא מודיי שהוא כנושא אשה מן השוק. גר שנתגייר והיה נשוי אשה ובתה או אשה ואחותה כונס אחת ומוציא אחת. במה דברים אמורים שלא הכיר אחת מהן משנתגייר אבל הכיר אחת מהן משנתגייר אותה שהכיר אשתו. ואם הכיר את שתיהן כיון שהכיר הכיר. גר אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי ר' מאיר. ר' יודה אומר אחותו מאם יוציא מאב יקיים. אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים. דברי ר"מ. ר' יודה אומר אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים. שאר כל העריות כנס אין מוציאין מידו לא אמר אלא כנס הא בתחילה אסור. גוי אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי רבי מאיר רבי יודה אומר אחותו מאם יוציא. אחותו מאב יקיים. אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים דברי ר' מאיר. ר' יודה אומר אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים. אמר ר' חנין פשט הוא לן על דברי רבי מאיר [בראשית ב כד] על כן יעזב איש את אביו ואת אמו. בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו. ר' ביבי מעתה אחות אביו אסורה שהיא סמוכה לאביו. אחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו. התיב ר"ש בריה דרבי אייבו. והכתיב [שמות ו כ] ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה. מעתה אפי' כבני נח [דף סג עמוד א] לא היו ישראל נוהגין. אמר ר' הילא בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו. מתיבין לר' מאיר והכתיב [בראשית כ יב] וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי. אמר להן ר' מאיר משם ראייה לא ותהי לי לאשה. מאי כדון אמר רבי יוסה כל ערוה שבית דין של ישראל ממיתין עליה בני נח מוזהרין עליה וכל ערוה שאין ב"ד ממיתין עליה אין בני נח מוזהרין עליה. התיבון הרי אחותו הרי בית דין של ישראל ממיתין עליה ואין בני נח מוזהרין עליה. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש [דברים יח יב] ובגלל התועבות האלה י"י אלהיך מוריש אותם מפניך. מלמד שאין הקדוש ברוך הוא עונש אלא אם כן הזהיר. רבי אידי אמר קומי ר' יוסי בשם רב חסדא עבד מותר באחותו. אמר ליה שמעת אפילו מאם. אמר ליה אין. אמר ליה והתנינן וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה לחליצה ולייבום. רבי פינחס אמר קומי רבי יוסי בשם ר' יוסי עבד שבא על אמו חייב חטאת. [ויקרא א ב] ואמרת אלהם לרבות עבדים. או נאמר לחלבין אית אמרת. מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה. אף שפחה נעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה:"
