אובדן חושים של הנביא

האם בכל סוגי הנבואות יש אובדן חושים? גם כשאנשים באים למשהו פרטי כמו שאבדו האתונות, הנביא מאבד את חושיו בקבלת הנבואה על מיקום האתונות?

מקורות

שמואל א יט, כג-כד

"וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נוית נָיוֹת בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד בֹּאוֹ בנוית בְּנָיוֹת בָּרָמָה:

וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה עַל כֵּן יֹאמְרוּ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם:"

רמב"ם

ע"פ הרמב"ם איבוד כוחות הגוף נועד כדי להעצים את השכל, שיוכל לאחר מכן להשפיע על הדימיון וכך יובן המשל (מו"נ ב, מא).

אבל כידוע יש דרגות שונות בנבואה, (שם מה), ויש משלים שונים (שם, וכן מג, מו ועוד). ממילא יש להניח שיש איבוד כוחות הגוף ברמות שונות, לפי הנבואה ולפי הנביא.

רבינו בחיי ויקרא פרשת צו ח, ח – נבואה היא רק באובדן חושים

"ודע כי ההפרש שיש בין נבואה לרוח הקודש הוא שהנביא בעת שתבא בו הנבואה כל הרגשותיו וכחותיו בטלות, והוא משולל מכל דרכי העולם הזה ומופשט מן החומר ומתבודד עם השכל לבדו והנה זה בהקיץ, וזו היא מעלת שמונה נביאים. ורוח הקודש היא שלא תתבטל אחד מהרגשותיו והוא מדבר כדרך כל אדם, אבל יעורר אותו רוח עליוני ויופיע הדברים על לשונו, וידבר עתידות בסיוע אלהי, וזו היא מעלת הכתובים, אבל מעלת התורה שצוה לנו משה למעלה מכל זה, כי נבואתו של משה למעלה מכל הנביאים כולן."

רבינו בחיי דברים פרשת וזאת הברכה לג, ח

ברוח הקודש אומרים עתידות ואין אובדן חושים, ובנבואה אובדן חושים.

"ודע כי ארבע מדרגות הן בנבואה: בת קול, אורים ותומים, רוח הקדש, נבואה, וכלן מדרגות חלוקות זו למעלה מזו וכלן נמשכות מן המדה הנקראת "צדק", וזהו: (איוב כט, יד) "צדק לבשתי וילבשני". והנני מבאר לך בכאן ארבע מדרגות הללו: הראשונה בת קול… ובת קול זה היה נשמע תמיד לחכמי התלמוד ולחסידי הדורות בזמן בית שני שהיו משתמשין בבת קול אחר שפסקה הנבואה ופסקו אורים ותומים. המדרגה השנית אורים ותומים… המדרגה השלישית, רוח הקדש, והיא המדה העשירית במדות הנביא, הזכרתים כבר בפסוק: (דברים כג, י) "ונשמרת". וענין רוח הקדש הוא שימצא האדם בעצמו לב רחב ויזדמנו בפיו דברים נפלאים ויגיד העתידות ולא יתבטלו הרגשותיו כלל, אבל יוציא הדברים מפיו כפי מה שישים בפיו רוח הקדש, והוא אינו יודע מאין באו לו הדברים. המדרגה הרביעית, נבואה, והוא שיגיד העתידות בבטול כל הרגשותיו וישאר מופשט מן החומר וכל כליו, ויתיחד עם השכל הזך לבדו, ואז יראה האור הבהיר במראות ודמיונות בחלום או בהקיץ."

ספר חסידים (מרגליות) סימן תשעג

"והנביאים בשעה שנפשם קשורה באהבה עזה לבם בהקב"ה כאלו אינם בזה העולם וזהו שנאמר (מ"ב ט' י"א) מדוע בא המשוגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו כו'."

אברבנאל שמואל א פרק ט

"(יז) ובהיות ההודעה הזאת קודמת לשמואל הנה כאשר ראה את שאול באה אליו הנבואה לאמר זה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצור בעמי, ר"ל ימלוך, כמו (שופטים י"ח ז') יורש עצר. ומזה תבין אמתת מה שכתבתי בספר מחזה שדי אשר אני עושה, שכבר תבוא הנבואה לקצת הנביאים השלמים בהשתמשות החושים, כי כן באה לשמואל ההודעה הזאת זה יעצור בעמי, וזה באמת סותר דעת הרב המורה (חלק ב' פרק מ"ה)."

מלבי"ם שמואל א פרק יט

"(כ) והנה כל הנביאים בעת חול עליהם הנבואה נפלו על פניהם ואיבריהם מתמוטטים מרוב החרדה, לבד שמואל היה גדול במעלתו בשני ענינים, א] עומד על עמדו, לא נופל על פניו. ב] נצב עליהם, ומשפיע עליהם שפע הנבואה"

רד"ק שמואל א פרק יט

"ויפשט גם הוא בגדיו – מלמד שהנביאים האחרים פשטו בגדיהם כי גם הוא לרבות ועניין זה כי בבא הנבואה על האדם יתבטלו הרגשותיו ויפול האדם כמו שאומר בבלעם נופל וגלוי עינים ואמר בדניאל ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה ופעמים יקרה שיפשט בגדיו מפני רוב בטול הרגשותיו ומחשבותיו הנפשיות וישאר בכח השכל לבדו:"

אלשיך שמואל א פרק יט

"ויפשט גם הוא בגדיו הם לבושי עניני העולם הזה כי התבודד כנכנסים לפרדס שמתפשטים מעניני העולם הזה כאילו הם בעולם העליון שעל ידי כן שורה עליהם רוח נבואה, ובזה סרה מעליו קנאת דוד כאילו לא היתה מעולם."

רמח"ל – נבואה בלי אובדן חושים היא רק למשה רבינו

הרמח"ל מתאר שנבואה בלי אובדן חושים כזה זו מעלה עליונה שייחודית למשה רבינו.

דרך ה' חלק ג פרק ג סעיף ו

"והנה בהיגלותו, יתברך שמו, ובהישפע שפעו על הנביא, תגבר עליו תגבורת גדולה, ומיד חומרו וכל אברי גופו יזדעזעו ויחשבו להתהפך, כי זה מחוק החומר שלא לסבול גילוי הרוחניות, כל שכן גילוי כבודו, יתברך שמו. והנה הרגשותיו ייבטלו וגם פעולותיו הנפשיות לא יפעלו כלל מעצמן, אבל תשארנה כולן תלויות בו, יתברך שמו, ובשפעו הנשפע."

דרך ה' חלק ג פרק ה

"ג. והנה בהתגבר שפע הנבואה על הנביא, יצא מהרגשותיו וחושיו, וישתקע כמו בשינה, ותישאר מחשבתו כמחשבת הישן וחולם, ואז תימשך לו הנבואה. ואמנם, אפשר שיגיע הדבר הזה אל הנביא בעת יקיצתו, על הדרך שזכרנו, ואפשר שבשכבו על מיטתו בחלום הלילה תימשך לו הנבואה, אמנם על כל פנים לא תגיעהו הנבואה אלא אחר היותו חוץ מחושיו ומשוקע באותה התרדמה.

ה. אך נבואתו של משה רבינו, עליו השלום, היא בדרך יותר עליון מכל זה, והוא, לראשונה, שלא היה צריך לצאת מחושיו והרגשותיו ולא לחלום כלל, אלא היתה הנבואה מגעת לו עודו במצבו התמידי, וזהו שנאמר בו (במדבר יב ח): "פה אל פה אדבר בו"."

רמח"ל – מאמר העיקרים – בנבואה ונבואת משה

"ואמנם, בהגיע ענין זה לנביא (נבואה), הנה תקדם לו רעדה גדולה, וכל איברי גופו יזדעזעו, ויבוטלו הרגשותיו, ויישאר כאיש ישן, ואז מתוך תרדימתו זאת יתראו לעיניו מראות מה שיתראו, ישיג בהן גילוי הכבוד אליו, וידע מה שיהיה הרצון העליון שיוודע לו."

פירוש 'אור הדרך' על הרמח"ל ג, ג – הרב בנימין אפרתי

"הרגשותיו יבטלו – לפי האמור כאן מתבטלים הרגשות האדם, ואילו בסעיף ד כתב: "ירגיש ההתדבקות… ויהיה הדבר ברור ומורגש". אם ההרגשות מתבטלות, איך ירגיש ההתדבקות? ויש לומר, על פי מה שכתב הרמח"ל כאן, "הרגשותיו ייבטלו וגם פעולותיו הנפשיות לא יפעלו כלל מעצמן, אבל תשארנה כולן תלויות בו יתברך". כלומר, ביטול ההרגשות משמעו, שאינן נובעות מעצמו של אדם אלא כל מקור יניקתם ופעולתם, תלויות בהשפעה האלוקית. ובאופן זה, מרגיש אדם באופן מלא את התדבקותו בבורא."