תפוצת המנהג בקרב הגויים, כדי להחשיבו חוק הגויים
לפני הצגת הפסיקה רק חשוב להעיר, במהלך לימוד הסוגיות עסקנו בכמה סוגי מנהגים, שחלקם עוסקים במנהגי נוצרים, גם במדינות שהם לא היו הרוב. כך שאפשר לומר שהפוסקים במנהגים אלו ראו כמובן מאליו שגם מיעוט גויים מגדיר את האיסור (אא"כ מחמירים יותר במנהגים המיוחדים לע"ז).
השאלה: כמה נפוץ צריך להיות המנהג בקרב הגויים על מנת להחשיבו כחוק הגויים? כל הגויים/רוב/מיעוט?
האיסור רק כשכל הגויים במדינה נוהגים
מהרי"ק פ"ח
המלבוש האסור הוא המלבוש המיוחד לכל האומה, ולא רק לחלק מהאומה.
"…ואשר נשענו האוסרי' על דברי רבי' משה שכ' שיהיה הישראל מובדל מהם במלבושיו ושאר מעשיו וכו' אין משם ראיי' כלל דפשיטא דר' משה לא חייב להשתנות מן הגוי עכ"פ מדכתב אח"כ וז"ל לא ילבש במלבוש המיוחד להם ולמה לו לומר המיוחד להם לימא לא ילבוש במלבוש הדומה למלבוש' אלא ודאי דלא נאסר אלא במלבוש שכבר נתייחד אליהם ופרשו הישראלים ממנו משום צניעות וכדפי' רש"י בפ' בן סורר ומורה אי משום טעם אחר ודין הוא התם שיאסר דכיון שנתייחד להן מפני גיותה ופרשו הישראלי' ממנו מפני יהדות' אז כשלובשים הישראלי' נרא' כמודה להם ונמשך אחריה' וטעם זה לא שייך אלא בלבוש שנתייחד לכלל אומת' מחמת גיותן כדפי' אבל הקאפ"א הזאת שלא נתייחד' לכלל אומתן אלא לחכמי' מפני חכמתן ואין שום נכרי רשאי לישאנה אם לא יהיה חכם וגם אינה נוהגת בכל חכמי דתן כמו שהעיד הרב מסיר ליאון יצ"ו וגם שמעתי כי בצרפת אין נושאין אות' אפי' חכמי' פשיטא ופשיט' דאין זו מלבוש המיוחד להם מאחר שלא נתייחד אלא לחכמי' וכדפירש'…"
קרית ספר הלכות עבודה זרה פרק יב
היה צורך בפסוק מפורש כדי לאסור מנהגי הכמרים, כיוון שמעיקר הדין אין חוקות הגויים חל על מנהג שרק חלק מהגויים נוהגים, אלא איסור זה חל רק על מנהג שנהגו כל הגויים.
"…השפה מותר לגלחו בתער דלא הוי פאה ואעפ"כ אין דרך בני ישראל בכך ואלו באזהרת הקפת ראשו השחתת זקן אף על גב דהוי דרך כומרים לא הוי בכלל ובחוקותיהם לא תלכו דהנהי חוקי דאסירי הם החקוקים לכל עובדי ע"ז וכולם נהיגו בכך אבל הני לא נהיגי בהו אלא כומרים ולהכי אצטריך קרא למסרינהו"
שו"ת בית שערים חלק יורה דעה סימן רלו
מצרף סברה לקולא בהקשר לתפוצת המנהג – אם לא כל הגויים במדינה זו נוהגים, אפשר שמותר.
"…ואולי אפשר דלא שייך ובחוקותיהם רק אם כל הגוים עכ"פ במדינה זו נוהגין בנימוס זה אבל אם אין כולם עושין כן ליכא איסור…
אבל בנ"ד אף שהוא שחץ וגאוה ועזות פנים כיון דאין בו שורש איסור ואינו מצד אמונתם וגם אין כל הגוים במדינה עושים כן שפיר י"ל כנ"ל דלית ביה משום ובחוקותיהם…"
הרב שלמה אבינר – שאילת שלמה ג, עמ' 117
משמע שדווקא אם כל הגויים נוהגים בצורה מסוימת אסור.
"…לא מצאנו בתורה הדרכות מפורטות לגבי תסרוקות של בנות, ואין שום איסור בתספורת מודרנית. רק אם כל הגויים מסתפרים בצורה מסויימת, וכל היהודים בצורה אחרת, אז אסור לילך בחוקות הגויים. אך בימינו שהאופנה מתפשטת בן־רגע הן בין גויים הן בין יהודים, אין בזה איסור. העיקר שהתספורת תהיה צנועה, כלומר מלאה ענוות חן ולא מיועדת למשוך את תשומת הלב ולעורר יצרים…"
פוסקים מהם ניתן להסיק שתפוצת המנהג צריכה לכלול את כל/רוב המדינה
שו"ת בית שלמה חלק יורה דעה א (כרך א-ב) סימן קצז
לעניין היתר, אם התפשט המנהג ללבוש בגד גוי אצל היהודים, באותה המדינה מותר המנהג לכולם, אך מחוץ למדינה (בקהילות שלא נהגו) הדבר יהיה אסור. ומשמע מאחר ש"כל" היהודים נהגו ללבוש כך (ואפשר שה"ה לגבי הגדרת התפוצה בין הגויים לעניין איסור).
"במדינה אחת שהי' שם גזרה על היהודים לשנות מלבושיהם למלבושי נכרים אי זה בכלל יהרוג ואל יעבור ויהודי ממקום אחר הבא לשם באקראי מוכרח ג"כ לילך כמנהג דשם במלבושי נכרים אי רשאי לבוא לשם…
…מ"מ אף אם ח"ו עשו הכל שלא כשורה, מ"מ עכשיו כבר נתפשט שם שהיהודים לובשים כך, פשיטא שהבא לשם ואינו רוצה ללבוש מלבוש שאינו כפי הנהוג שם, שלא יהיה כחתן בין האבלים, אין בזה חשש, ואין בזה חילול השם אחר שכבר נעשה בכך מלבושי ישראל, ואף שמי שעושה כן אינו עושה משום זה, רק שעושה כן מפני שלא יכירוהו הנכרים שהוא ממדינה אחרת כידוע, מ"מ אחר שכבר כל היהודים שם במדינה נהגו ללבוש מלבושים אלו, עכשיו הבא לשם ולובש כמנהגם, פשיטא דאין בזה מקום להחמיר…"
שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן נו
בעניין לבישת פאה משום חוקות הגויים, מביא את הדברי חיים על עניין זה ולומד ממנו (בדרך "אפשר") כי במקום שהתפשט המנהג ללבוש פאה אצל היהודיות, מותר לכולן. (אפשר ללמוד מכאן לתפוצת המנהג אצל הגויים, שבמקום ש"כל" הגוים נוהגים כך, יהיה בכלל האיסור).
"…ו) ומ"מ גם בדברי חיים שם סיים בלשון קדשו, אז לא נמצאת בכל מדינת אשכנז שום אשה חשובה לילך בשערות ופאה נכריה וכו' נשתרבב המנהג הזה מן האפיקורסים ולכן ח"ו לא על זה נאמר שהותר גם לנשי מדינותינו לנהוג כן והאיסור במקומו עומד עיין שם. ומסיום דבריו הקדושים נראה דרק למדינותינו שלא נתפשט עדיין המנהג הרע הזה הוי בכלל בחוקותיהם ולוקה. ובב"ח [יור"ד סו"ס קע"ח] שאם רק להתדמות להם שלא יתגנו ליכא משום בחוקותיהם עיין שם, והובא גם בדברי חיים שם עיין שם, ושלמהרי"ק שורש פ"ח (קצ"ב) עכ"פ רק מלבוש לשם שחץ ופריצות עיין שם. וא"כ אולי י"ל במדינה שהכל הולכות ככה ואינן הולכות לשם שחץ, הוי כדי שלא להתגנות מחברותיהן, שבכהאי גוונא אינו לוקה משום בחוקותיהם גם לאא"ז, ורק כתב שמכח זה לא הותר למדינותינו שלא נתפשט עדיין ודו"ק…"
שו"ת יביע אומר חלק ג – יורה דעה סימן כה
מכיוון שבחו"ל רוב יהודים לובשים שחורים, אין איסור חוקות הגויים ללובשם בא"י. (מדבריו ניתן להסיק שההיתר תלוי בתפוצת המנהג אצל רוב היהודים. ואולי ה"ה לתפוצת המנהג בגויים לעניין איסור).
"…(ב) וחזי הוית בקונט' היחיאלי (בית עולמים פרק יב) שכ' להרעיש על הנוהגים בלבישת שחורים בא"י בזה"ז, שהם עוברים על לאו של ובחקותיהם ל"ת שכן הוא מנהג העמים וכו'. ושכל מי שאינו מוחה בזה עתיד ליתן את הדין שגורם להודות לחוקות הגוים וכו'. ודוקא בחו"ל מותר לעשות כן מצד הדין, משא"כ בא"י אסור לגמרי שמעורר הדינים לשלוט בה. ושכ"כ השלחן גבוה (סי' שפט ס"ק יא), כי פעה"ק ירושלים ת"ו נהגו ללבוש בגדי שבת ואפי' לבנים ואפי' בתוך שבעה. והובא בשו"ת רב פעלים ח"ד (סי' לג). והאריך בזה. ע"ש. ולא תעזוב נפשי לשאול, דהניחא לדברי קבלה אפשר שיש מקום לחלוק בין א"י לחו"ל, ואנו אין לנו עסק בנסתרות. אבל לומר שהלובש שחורים בא"י עובר על ובחקותיהם ל"ת, מהיכי תיתי לומר כן, והרי אין זה מנהג מיוחד לגוים דוקא. וישנם רוב מנין ורוב בנין בחו"ל שלובשים כן. ונהי דאמרי' עול בקרתא זיל בנימוסה, אבל לעבור על לאו לא יתכן…"
גם מיעוט גויים במדינה כלול בגדר האיסור
הרב יצחק הרצוג – היכל יצחק או"ח סי' י
בעניין נטיעת עצים בפתח ביהכ"נ, אין בכך חוקות הגויים, כיוון שגם הגויים המועטים בא"י שנוטעים עצים בבית תפילתם עושים זאת משום יופי כמו בשאר חצרות ומבנים רגילים. (כלומר, כעיקרון מיעוט נוכרי בארץ מספיק כדי להחשיב את המנהג כחוקות הגויים. כלומר, לא צריך שגם הישמעאלים ושאר הגויים בארץ ינהגו כך כדי להחשיב כחוקות הגויים. מנגד אפשר שרק כאשר קבוצה שלמה -הנוצרים- נוהגים כך הדבר יהיה כלול באיסור).
"…ו) ואמנם מצינו להרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה פי שופטים שכתב, שכך היה מנהג עכו"ם לנטוע אילנות לפני פתחי בית עכו"ם שלהם. ולכאורה מפני זה הטעם היה ראוי לאסור לנטוע לפני בית הכנסת, אבל הנכרים שבזמנינו אם יש להם מנהג קבוע כזה והיינו רק הנוצרים שהם מיעוט בארצות הללו, הרי אינם נוטעים אלא לשם נוי וליופי כדרך שהם נוטעים לפני פתחי הבתים הגדולים וכל שאינו אלא לנוי וליופי לא מסתבר לכאורה לאסור, דהרי הרבה דברים יש שהם עושים לנוי ולא מצינו מי שאסרם וכגון חלונות עגולים שעושים לנוי, ואנו להבדיל אלפי הבדלות עושים ג"כ בבתי כנסיות שלנו ולא ערער אדם מעולם…"
משפטי עוזיאל אה"ע תנינא ס
כמו בדברי הרב הרצוג, גם בדברי הרב עוזיאל יש שני צדדים- אפשר לומר שאע"פ שהנוצרים הם מיעוט גויים, בכל אופן יהיה אסור. ואפשר שצריך דווקא קבוצה שלמה.
"…וכמו שכן העלה להלכה הכתב סופר ז"ל, דזה חמור ממסייע ידי עוברי עברה הואיל ומסדר הקידושין הוא העושה מדבר ומקיים ומבלעדו לא יהיה הקידושין במעמד ההוא. אולי גרע הרבה ממסייע ואני איני מחליט רק כמסתפק. וכל זה במקום שאינו אלא מנהג בלבד (צ"ל מנהג ישראל בלבד) אבל במדינתנו שמנהג האומות הנוצרים שבנשואיהם עומדים בבתי תפלות שלהן בפנים והכומר משיאן זה לזה, יש בזה כמה לאוין של חקות הגויים. השמר לך פן תנקש אחריהם, בפרט כי מעשה חופה וקידושין הוא ממצות התורה שיש בה עבודת יוצר הכל" (כתב סופר אה"ע סי' מ"ז). ודבריו אינם צריכים חיזוק, ולכן בארצנו שאין זה מנהג ישראל, ולעומת זאת הוא מנהג הנוצרים, בודאי שאין להדמות אלהם, שכן נאמר מפי ה' לעמו בחירו ואבדיל אתכם מכל העמים להיות לי", אלא יש להמשיך מנהגם של ישראל לסדר חופה וקידושין בבית בצניעות וקדושה הראויה, כדי שתהיה קדושת ה' שרויה בביתנו ובמחננו כאמור ונקדשתי בתוך בני ישראל."
רוב הגוים צריכים לנהוג כך כדי שיהיה אסור
הרב שמואל דוד מונק[1] – "מוריה" תכא-תכג
בנוגע לפאה נוכרית, טוען כנגד הסוברים כי יש בכך חוקות הגויים – בכל המדינות הידועות זה לא חוק, ובפרט בגויים שבא"י שהרוב לא נוהגים כך. (אפשר להסיק מדבריו שצריך רוב גויים נוהגים).
"…א) מה שפרסמו שהיא חוקת הגויים, הנה במדינות הידועות לנו אינה חוקה קבועה אצל או"ה, ובפרט כאן בא"י שנשי רוב הישמעאלים אינן עושות כן, וגם אצל הנוצרים המצויים בארצנו כמדומני שאין זו חוקה שלהם הקבועה להם. ואם יש מאו"ה במקום בלתי ידוע לנו שנשותיהם עושות כן בדרך חוקה וישראל שבכאן עושין כמותם בלא כוונת הליכה בחוקת אותן אומות רחוקות, א"כ יש על המחמיר להביא ראיה שיש בזה משום איסור בחוקותיהם לא תלכו, דהא לא מסתברא כלל."
הרב ישראל פיינהנדלר – אבני ישפה ב, או"ח ט
מעלה אפשרות להתיר שינוי מקום הבימה כיוון שרוב הגויים בא"י הם ישמעאלים שאין להם כלל בימה במסגד. (כלומר הולכים אחר רוב הגויים).
"…עוד רגע אדבר אם דין זה נהוג היום בארץ ישראל שרובא דרובא של הגוים הם ישמעאלים, ואין להם בימה כלל בבית תפילתם, ולכן שמא לא שייך ובחוקותיהם לענין בימה. אמנם נראה להחמיר דלא אזלינן בתר מקום מסוים, אלא כל שהוא מנהג ידוע של גוים בעולם, גם במקום שהגוים אינם כאן יש לאסור. וכן נראה קצת ממה שצריכים טעם של כבוד מלכים כדי שלא יהיה דרכי האמורי, אעפ"י שמסתמא כבר לא היה זכר מן האמורי בזמן חז"ל. ולכן איסור הבימה במזרח נוהג בכל מקום…"
ניתן להסיק שהולכים גם אחר מיעוט גויים לאיסור
בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב
האיסור כולל גם דברים המיוחדים ל"כומריהם", שכידוע, אינם רוב הגויים.
"אף על פי שעיקר מניעת הליכה בחקות עובדי האלילים אינה אלא לענין שרשי ע"ז שלא יתדמה להם במלבושיהם המיוחדים להם ובתספורת שערם ובשאר דברים המיוחדים לכומריהם ובבנין היכלות כשלהם עד שיחשוב הרואה עליו שהוא משלהם אעפ"כ הדבר מתפשט מדברי סופרים בהרבה דברים שאינם ממין זה כדי שיתרחקו מהם ומאליליהם…"
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן יא
בעניין גילוי הראש, אם כל הגויים עושים זאת משום נוחות וטעם, הדבר מותר מצד חוקות הגויים. (משמע מדבריו שאם לא היה טעם, הדבר היה אסור אף שלא כל הגויים נוהגים כך. ואף אם רק הנוצרים היו עושים זאת).
"ג. אם אסור מצד בחוקותיהם לא תלכו לישב בגילוי הראש גם בימינו
והנה פשוט לע"ד דאף מה שהוא ודאי נחשב חוק העכו"ם, אם הוא דבר שחזינן שעושין כן כולי עלמא דנכרים, גם אלה שלא שייכי כלל לאמונתם ולחוקותיהם, מטעם שכן יותר ניחא לעלמא להנאתם, כבר ליכא על זה איסור דבחוקותיהם לא תלכו. וגם פשוט שאם יעשו עכו"ם חוק לע"ז שלהם לאכול איזה מין מדברים הטובים והראוים לאכילה – שלא יאסר אותו המין לאכילה. וכמו כן כל הנאה שבעולם, לא שייך שתיאסר בשביל שעכו"ם עשו זה לחוק.
וממילא גם הישיבה בגילוי הראש, שידוע לכל שאף הנכרים שלא שייכי לאמונת הנוצרים, ואף אלו שאין מאמינים בשום דבר, יושבים בבתיהם והולכין בחוצות בימות החמה בראש מגולה…"
[1] רב קהילה חרדית בחיפה.