אם תקרובת שאינה כעין פנים נאסרת
סיכום
יש מחמירים בדין תקרובת ע"ז, שגם כשאינו כעין פנים נאסר, אלא שאז יש לו ביטול (ריטב"א בשם ראב"ד, רמ"ך). אבל הדעה הפשוטה והמקובלת שאין בזה איסור.
יותר בפירוט:
בגמרא מסופר על אבני מרקוליס שלקחו וחיפו בהן דרכים (שזה ביטול). היו חכמים שנמנעו מללכת לשם, כי לתקרובת ע"ז אין ביטול, והיו שהלכו שם, מכיוון שכדי לאסור יש צורך שיהיה כעין פנים, ובאבני מרקוליס אין כעין פנים. וכך הלכה.
ההבנה המקובלת בגמרא היא שרק מה שהוא כעין פנים יכול להיאסר באיסור תקרובת. כך מפורש בריטב"א ומאירי, כך נראה מרש"י, כך סתימת הרמב"ם והשו"ע ועוד.
אמנם, יש מי שפירש שהצורך בכעין פנים, הוא רק כדי שלא יהיה ביטול לתקרובת, אבל הדין הוא שתקרובת נאסרת גם אם היא לא כעין פנים. כך כתב הריטב"א בשם הראב"ד והמאירי בשם 'מקצת רבותי' (בראב"ד שלפנינו לא נמצא), וכך כתב הרמ"ך והביא דבריו הכס"מ.
גוף הסיכום
עבודה זרה נ, א
"בי ינאי מלכא חרוב, אתו עובדי כוכבים אוקימו ביה מרקוליס, אתו עובדי כוכבים אחריני דלא פלחי למרקוליס שקלינהו וחיפו בהן דרכים וסטרטאות, איכא רבנן דפרשי ואיכא רבנן דלא פרשי. א"ר יוחנן: בנן של קדושים מהלך עליהן, ואנן נפרוש מהן? מאן ניהו בנן של קדושים? רבי מנחם ברבי סימאי. ואמאי קרו ליה בנן של קדושים? דאפי' בצורתא דזוזא לא מיסתכל. מ"ט דמאן דפריש? סבר לה כי הא דאמר רב גידל א"ר חייא בר יוסף א"ר: מנין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטילה עולמית? שנאמר: ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים, מה מת אין לו בטילה לעולם, אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה בטילה לעולם. ומאן דלא פריש, אמר: בעינא כעין פנים וליכא."
רש"י שם
"כעין פנים – [כעין] זבחים שבמקדש הוא דהוי תקרובת… ואבנים אין עובדין להם בפנים."
רמב"ם ע"ז ח, ט
"ותקרובת עבודת כוכבים אינה בטילה לעולם."
שו"ע יו,ד קלט, ב
"אליל של ישראל אין לה ביטול אבל של עובד כוכבים ותשמישיה ונויה יש להם ביטול ותקרובתה אין לה ביטול:"
ריטב"א עבודה זרה נ, א
"בעינן כעין פנים וליכא. ואם תאמר אם כן אפילו ישראל שהביאם וחפה בהם דרכים יהיו מותרות, תירץ הראב"ד ז"ל דכי מהני מה שאינו כעין פנים היינו לענין שיהא לו בטול אבל מ"מ בטול הוא צריך כעבודה זרה, ואינו נכון דמהיכא תיתי לן איסור זה כיון דליתיה בכלל אשר חלב זבחימו יאכלו ובכלל זבחי מתים, והנכון שדעת הזורקין אבנים למרקוליס שיהו לה לתקרובת ושיחשבו גם כן מן המרקוליס ומגדל עבודה זרה, ולפיכך אף על גב דלא מתסרי מדין תקרובת משום דלא הוו כעין פנים הא מתסרי מדין ע"ז עצמה וצריכות בטול, ותו לא מידי."
מאירי עבודה זרה נא, א
"מה שאמרנו שכל תקרובת שאינו כעין פנים מותר אפילו היתה עבודתה בכך שאין לו דין תקרובת כמקל הנזרק וכאבני מרקילוס יש למקצת רבותי שטה אחרת לומר שלא נאמר שאין לו דין תקרובת אלא לענין בטול ר"ל שיש להם בטול הא ליאסר מ"מ אין אנו צריכין לתקרובת שכעין פנים ואיני מודה להם שהרי אמרו בסוגיא זו אבני מרקילוס במה יאסרו ואם תפרש במה יאסרו שלא להתבטל א"כ מה הוצרך למעלה בראש הפרק לומר הני מילי ע"ז דלאו ארחה וכו' והרי מ"מ היה לו לבא מחשש תקרובת שאין לו בטול:"
הגהות הרמ"ך עבודה זרה ח, ט
בכס"מ הביא דבריו בשתיקה, וזה מה שציטטתי כאן.
"ותקרובת עבודת כוכבים אינה בטילה לעולם. כתב הרמ"ך תימה איך סתם ואמר דתקרובת אינה בטלה לעולם דהא יש תקרובת דיש לה ביטול היכא דלא הוה משתבר כעין פנים וכדחזינן באבני מרקוליס שביטלן עובד כוכבים דשרו ומפרש בגמרא טעמא משום דבעינן כעין פנים וליכא דבזרק מקל לפניה חייב ואינה נאסרת אע"פ שעבודתה בכך ש"מ דליאסר בעינן כעין פנים עכ"ל"