האם פרחים ופירות נאסרים בדין תקרובת
סיכום
יש שתי אפשרויות איך פרחים ייאסרו כתקרובת (כדין הפרחים לכאורה גם דין פירות שלא הובאו במקדש):
- לדעת הרמב"ם – אם יביאו אותם כמנחה לאליל (שלדעתו כל דבר נאסר בזה, גם אם אינו קרב לגבי המזבח).
- לדעת טור ושו"ע – אם עשו בהם מעשה לע"ז, כעין זביחה, ודרכם לעובדה בפרחים.
בסוגיה יש דיון על פרחים, וזה תמציתו:
בגמרא למדנו שאסור להיכנס לחנויות המעוטרות בוֶרֶד והדס. רש"י ורוב הראשונים פירשו שהם תקרובת ע"ז ולכן אסורים. אמנם הריטב"א ועוד פירשו נוי או משמשי ע"ז. קשה, איך הורד וההדס נעשו תקרובת ע"ז? תירץ המאירי, שמדובר כשהם נלקטו מתחילה לכך שאז זה כעין זביחה ונאסר.
(צ"ע קצת, שגם הרא"ה פירש שמדובר בתקרובת ע"ז, ודעתו כרמב"ן. ואולי מה שכתב תקרובת כוונתו לפירות ואילו ורד והדס הם נוי).
גוף הסיכום
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יב עמוד ב
"מתני'. עיר שיש בה עבודת כוכבים, והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות, זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים: המעוטרות אסורות, ושאינן מעוטרות מותרות.
גמ'. אמר רשב"ל: לא שנו אלא מעוטרות בוורד והדס, דקא מתהני מריחא, אבל מעוטרות בפירות – מותרות… (ודעת רבי יוחנן שגם מעוטרות בפירות אסור, והמחלוקת היא על מהנה לע"ז)"
רש"י מסכת עבודה זרה דף יב עמוד ב
"בוורד והדס – של תקרובת עבודת כוכבים והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן.
דקא מתהני מריחא – וורד והדס דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים ואסורין משום תקרובת עבודה כוכבים."
פסקי רי"ד מסכת עבודה זרה גמרא דף יב עמוד ב
"אמ' ריש לקיש לא שנו אלא מעוטרות בוורד ובהדס, דקא מיתהני מריחא, פי' שהיו אילו וורד והדס תקרובת ע"ז."
חידושי הריטב"א מסכת עבודה זרה דף יב עמוד ב
"גמרא אמר רשב"ל לא שנו אלא מעוטרות בורד והדס. פירוש דהוי נוי ע"ז או משמשין שלה ואסורין בהנאה דקא מתהני מריחא."
בית הבחירה (מאירי) מסכת עבודה זרה דף מד עמוד ב
"יש שואלין מאחר שכן [שהדברים הנאסרים הם: 1. נעבד. 2. תקרובת. 3. משמשים] היאך אסרו בפרק ראשון לקיחה מחנויות מעוטרות מצד הנאת הריח שבורד והדס ומ"מ אנו כבר פירשנו לשם שורד והדס זה מן הקרב לפניה הוא אלא שגדולי החכמים שבדורות שלפנינו דנין עליה והלא תקרובת ע"ז אינה נאסרת אא"כ הוא כעין פנים או כעין זביחה כמו שיתבאר ופרשוה בשלקטן על דעת כך שהוא כעין זביחה וכדאיתא ביבמות בסנדל של ע"ז:"
חידושי הרא"ה מסכת עבודה זרה (בשיטת הקדמונים) דף יא עמוד ב
"והיו בה חנויות מעוטרות ושאין מעוטרות. פירוש יש חנויות בעיר שמעלין מכס לע"ז ביום אידם והיו מעטרין אותן בפירות תקרובת ע"ז או נוייה, כגון ורד והדס או שאר פירות, ועיטור עצמו ודאי אסור בהנאה כדין תקרובת ע"ז או נוייה."